|
| ינואר 2019 | |
| | | תביעה ייצוגית בראי
אחריות נושאי משרה
עו"ד אבי סרוסי, שותף מייסד במשרד עורכי הדין דוד סרוסי
סול ואחראי על תחום המשפט האזרחי במשרד, לרבות ליטיגציה ותביעות ייצוגיות, דיני עבודה, משפט מסחרי ונדל"ן. | מרבית האנשים, שאינם משפטנים, שמעו על המושג "תביעה ייצוגית" או “class action suit” ובד"כ מבינים אותו כ-וריאציה זו או אחרת של "תביעה של הרבה אנשים יחד". במובן מסוים זה די נכון.
התביעה הייצוגית היא מכשיר רב עצמה: יש לו את הפוטנציאל להשוות, גם אם בצורה מוגבלת ומתוחמת, בין הכוחות העצומים של חברות גדולות, עשירות וחזקות, לבין הכוח הנחות של אדם פרטי, בד"כ צרכן או לקוח מסוג כלשהו של אותן חברות גדולות, אשר נפגע מהן באורח זה או אחר. התביעה הייצוגית עושה זאת באמצעות רתימת כוחם של כל אותם נפגעים פרטיים – שלרוב לא היו יכולים להתאחד, לתאם מהלכים ולשתף פעולה ביניהם (לא פעם מדובר בעשרות אלפי אנשים, ואף יותר) – לכדי מנגנון פשוט ויעיל של נציגות. כך, עשוי אדם פרטי אחד לשנות מהלכי שוק רחבים ולהשפיע על התנהגות של שחקנים רבים באותו שוק, באמצעות הגשת תביעה ייצוגית טובה. אגב כך, יש בכוחו לשפר את חייהם של רבבות (ואף יותר) אנשים פרטיים מלבדו.
משכך, מנקודת המבט של החברה הבינונית או הגדולה (שהיא, על פי רוב, הנתבעת בתביעות מהסוג הזה), פיתוח טכניקות להימנע מתביעות ייצוגיות כנגדן, ובמידת הצורך להתמודד עמן, הוא לא פחות מצורך אסטרטגי. ניהול נכון, מודע ומיודע להיקפי החשיפה של חברה פלונית לתביעות ייצוגיות עשוי להשפיע באופן ניכר על שורת הרווח התחתונה של אותה חברה.
|
|
| |
| |
|
| | הדח"צ כמשאב אסטרטגי
בנימין (בני) אושמן, דח"צ בקרדן נדלן יזום ופיתוח בע"מ, בעל חברת יעוץ בתחומים פיננסים ופעילות
בינלאומית עם חברות הודיות; לשעבר
מנכ"ל בנק איגוד
| מאמר זה יעסוק בשאלה שאלה האם היות הדח"צ משאב אסטרטגי - או - כיצד על הדח"צ להיות משאב אסטרטגי. לצורך מענה על סוגיה זו, נקדיש סקירה קצרה לשאלה "מהו דח"צ?"
הרבה מלל ומאמרים נאמרו ונכתבו בנושא הדח"צ בשנים ובחודשים האחרונים. בחלק מהמקרים היו אלה מאמרים תאורטיים, אקדמיים, וכן מאמרים שסקרו בין היתר את הנדרש מדירקטוריון חברה ומהדח"צ בפרט.
כתבות רבות עסקו בשאלה האם הדח"צים בחברות עמדו בציפיות ובהוראות חוק החברות או שמא לא ועקב כך נגרמו נזקים בסכומי עתק.
ברקע התווספו מהלכים נוספים, בין היתר הקמתה של "נבחרת הדירקטורים" ע"י רשות החברות ששיבוצם בחברות ממשלתיות הייתה אמורה לנטרל את מינויים של מקורבים שלעיתים היו חסרי ידע מקצועי למלא את תפקיד הדירקטור. מהלך זה רק האיר את התחושה שלעיתים הייתה ברורה ושקופה שגם בחברות הציבוריות ממונים לתפקיד הדח"צ מקורבים, שאף אם הינם מקצוענים אין ביכולתם להתמודד אל מול בעל השליטה בעת שהם נדרשים לדון בעסקאות שלבעל השליטה ענין אישי שלא תואם לעיתים את צרכי החברה.
|
| |
| |
|
| | בית המשפט העליון קובע – גם לאחר הודעה על זכייה במכרז, פגמים
בהתנהגותו של הזוכה במכרז עלולים להביא לביטול זכייתו
עו"ד ורד שאלתיאל, שותפה במשרד עו"ד שפיגלמן, קורן,
זמיר ושות', ומתמחה במשפט מינהלי ודיני מכרזים.
|
| באחרונה דן בית המשפט העליון במקרה שבו זכה אדם במכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל לחכירה של מגרשים באזור התעשייה ציפורית – נצרת עלית. הזוכה שילם במועד 95% מסך דמי החכירה והוצאות הפיתוח עבור המגרש, אולם את ה-5% הנותרים הוא שילם באיחור של 4 ימים. בעקבות האיחור בתשלום ביטלה רמ"י את זכייתו במכרז. הזוכה עתר לבית המשפט המחוזי בנצרת, אשר השיב את זכייתו של העותר על כנה וביטל את החלטתה של רמ"י.
על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הגישה רמ"י ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את עמדת רמ"י, לפיה למרות שמדובר באיחור קל ובסכום כסף קטן יחסית לסכומים שכבר שולמו על ידי הזוכה בגין דמי החכירה והוצאות הפיתוח, הזכייה בטלה ומבוטלת (עע"מ 5409/18 רשות מקרקעי ישראל נ' מוחמד סלימאן; ניתן ביום 3.1.2019).
למרות שנראה כי מדובר בפגם קל יחסית, מי שבקיא בפסיקת בית המשפט העליון בתחום דיני המכרזים יודע, כי גישה קפדנית ביחס לקיום תנאי מכרז היא גישה מוכרת, שאין בה חדש. כבוד השופט (בדימוס) רובינשטיין פסק בעבר בעניין אחר, כי לתורת המכרזים יפה גישת בית שמאי בכל הנוגע לשמירה קפדנית ודקדקנית על יישום כללי המכרז.
|
| | |
|
|
|
שלמה המלך 37-39 קרית אונו, מגדל המשרדים קומה 7
|
|
|
03-7363146
|
|
|
|