השאלה האם חברה (Company) צריכה לפעול רק כדי להשיא את רווחיה, או שהיא נדרשת לפעול גם למען הציבור והחברה (במובן של Society), כחלק משיקוליה העסקיים או כשיקול עצמאי, היא נושא לוויכוח בקרב מלומדים מזה עידנים.
עד עתה, העידן המודרני אמנם התאפיין במודעות חברתית הולכת וגדלה של תאגידים, שעה שחברות רבות החלו לחרות על דיגלן מדיניות פרו חברתית בנושאים שונים. ואולם, עד לאחרונה מגמה זו פסחה כמעט באופן מוחלט על מישור היחסים שבין בעלי המניות האקטיביסטים לבין החברות. בעלי המניות האקטיביסטים - הפועלים מול דירקטוריונים של חברות שונות - המשיכו להתמקד בשאלה האם דירקטוריון החברה ניהל אותה, מבחינה עסקית, באופן ראוי, והמשיכו להתעסק, בעיקרו של דבר, בפעולות ומחדלים של דירקטוריון החברה במישור העסקי ובהרכבו של דירקטוריון זה. הסוגיות החברתיות - אולי, למעט שאלת תגמול נושאי המשרה - לא זכו להתייחסות של ממש מצד בעלי מניות אלה.
התפתחות מעניינת בהקשר זה אירעה בשנת 2018 בארצות הברית - JANA Partners, קרן אקטיביסטית ידועה, החלה לשתף פעולה עם אחת מקרנות הפנסיה הפועלות במדינה, צברה יחד איתה השקעה בסך 2 מיליארד דולר בחברת הטכנולוגיה אפל (Apple) ופתחה בקמפיין חברתי. כחלק מקמפיין זה, שתי הקרנות פנו לאפל במכתב, בניסיון לכפות על החברה לפעול להפחית את ההשלכות הפוגעניות, לדבריהן, של הסמארטפונים על הדור הצעיר. במסגרת אותו מכתב טענו הקרנות שאפל אינה יכולה להתכחש לאחריותה בנושא, והוסיפו כי דאגה לבריאות ולהתפתחות של הדור הבא היא הדבר הנכון לעשות באופן כללי, אך היא גם צעד נכון לאפל מבחינה עסקית. כחלק מקמפיין חברתי זה, הודיעו שתי הקרנות גם על הקמת צוות מומחים מטעמן בנושא וקראו לאפל להיפגש עם אותם מומחים ולהקים ועדה מטעמה לטיפול בנושא. והנה, לפני מספר חודשים, וייתכן שעל רקע האמור, השיקה אפל אפליקציה המאפשרת להורים לעקוב אחר הרגלי הגלישה של ילדיהם.
התפתחות זו מעוררת את השאלה האם אנו צפויים לשינוי גישה דומה בישראל. התשובה לכך אינה חד-משמעית. באופן כללי, שוק החברות בישראל - בניגוד למצב בארצות הברית - חשוף פחות לפעולות של קרנות אקטיביסטיות, בין אם בסוגיות עסקיות ובין אם בסוגיות אחרות. הדבר נובע, בראש ובראשונה, מכך שמדובר בשוק ריכוזי, שבו ברבות מהחברות קיים בעל שליטה, אשר אינו זקוק לאותן קרנות אקטיביסטיות כדי לבסס את שליטתו בחברה. זאת ועוד - מבחינה משפטית, נראה כי "הצפת" סוגיות חברתיות בפני דירקטוריון חברה מהווה איום משפטי חלש יותר, מכיוון שככלל, החלטות מסוג זה תחסינה תחת "שיקול הדעת העסקי" של הדירקטורים המכהנים בחברה (וזאת, עוד לפני שנכנסנו בכלל לדיון האם החברה כשלעצמה נדרשת לפעול למען הציבור).
ואולם, ייתכן כי דווקא מבנה שוק ריכוזי חשוף יותר לפעולות חברתיות. בעוד בעל השליטה יכול לנצל את שליטתו בחברה ושלא לאפשר לבעלי מניות אחרים להתערב בהרכב הדירקטוריון, הרי שהתערבות של בעלי מניות בסוגיות חברתיות עשויה להיות קלה יותר לעיכול מצד בעל השליטה. לכך יש להוסיף שורה של מגמות המלמדות על אפשרות זו - החל מהמודעות הציבורית הגדלה לסוגיות החברתיות בעקבות המחאה החברתית, עבור בחקיקת חוק שכר בכירים, וכלה באקטיביזם הולך וגדל בחברות ישראליות שונות (כגון, מלאנוקס ובזק). כך או כך, גם אם מבנה השוק הריכוזי מנע עד כה פעולות חברתיות כאמור, ברור שהמגמה הקיימת כיום של הפיכת חברות ציבוריות לנטולות גרעין שליטה עשויה לשנות מצב דברים זה.
ימים יגידו האם המהלך בפניו ניצבה אפל יקנה שביתה בארצות הברית והאם הוא יהיה מנת חלקן של חברות גם בישראל. ואולם, כך או כך, נראה כי הדירקטוריונים של החברות צריכים להתחיל להביא בחשבון אפשרות קיומם של מהלכים אלה, בין מבחינה משפטית, בין מבחינה תקשורתית, ובין מבחינות נוספות.
