מנגנון התביעה הנגזרת, שחולל מהפכה בכל הנוגע לאחריות הדירקטורים ונושאי המשרה בחברות ואכיפתה, מצא את דרכו גם לעמותות. חברי עמותת בית כנסת באשקלון הגישו בקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת בשם העמותה, שהובילה להחלטה תקדימית של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר צריכה לעורר את חברי העמותות בישראל. התביעה הוגשה בעקבות סכסוך מתמשך בין חברי העמותה וכללה טענות כנגד מי שפעל בין היתר כנשיא העמותה ורב בית הכנסת, דוגמת משיכת מלגות, חלוקת מלגות לאברכים שלא בהתאם למטרות העמותה, ביצוע עבודות בנייה לא חוקיות או בחוסר סמכות בבית הכנסת, ועוד.
השופטת בתיק, גאולה לוין, מצאה כי חברי העמותה רשאים להגיש תביעה נגזרת בשמה. השופטת "ייבאה" את מנגנון התביעה הנגזרת מהוראות חוק החברות המסדירות הגשת תביעה נגזרת בחברה לתועלת הציבור, מאחר ומנגנון התביעה הנגזרת אינו קבוע בחוק העמותות. כמו כן, השופטת ציינה כי חסימת האפשרות להגיש תביעה נגזרת באותו מקרה תשאיר את חברי העמותה מחוץ לשערי בית המשפט, וכי אין הצדקה למנוע מהעמותה, באמצעות חבריה, את האפשרות לקיים ביקורת על חברים אחרים בה, ולמעשה על כל גורם המעורב בפעילות העמותה.
מהי תביעה נגזרת? זהו מנגנון המאפשר גם לבעל מניות בחברה להגיש תביעה בשם החברה נגד דירקטורים ונושאי משרה בה, והוא נחוץ במקרים שבהם ישנו חשש שניגוד עניינים של נושאי המשרה בחברה ימנע מהם להגיש תביעה ולאכוף את זכויותיה של החברה, במיוחד כאשר הטענות הן נגדם.
שאלת החלת המנגנון של התביעה הנגזרת על תאגידים שאינם חברות הועלתה בעבר בבתי המשפט בישראל. בעוד שהוכרה תחולה מסוימת על אגודה שיתופית בתיק שנדון על ידי בית המשפט העליון, היא נדחתה על ידיו כשחברי קופות חולים ביקשו להגיש תביעה נגזרת בשם קופות החולים המאוגדות כאגודות עות'מניות. דוגמה נוספת היא הקרב המתנהל בעניין ההתאחדות לכדורגל, המאוגדת כעמותה, נוכח טענות כנגד היו"ר דאז אבי לוזון, ואנשי הכספים של ההתאחדות בדבר העברת מיליוני שקלים מכספי ההתאחדות לקבוצות הכדורגל בישראל שלא כדין. בעניין זה, ציינה השופטת רות רונן, מבית המשפט הכלכלי בתל אביב (בהחלטה שניתנה רק חודש לפני החלטת ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע), כי ישנו ספק ביחס לעצם האפשרות של הגשת תביעה נגזרת בשמה של עמותה.
מלבד העדרו של מנגנון התביעה הנגזרת מחוק העמותות, החלתו על עמותות מעוררת גם לא מעט שאלות מהותיות; בעיקר, שאלת עצם התאמתו של המנגנון לעמותות. בניגוד לחברות, עמותות אינן פועלות במטרה לייצר רווחים לחבריהן, לחברים בעמותה אין "אינטרס רכושי" בעמותה, זכויות החברים בעמותה אינן עבירות או סחירות, ועוד. בעמותות ישנו גם כלי אכיפה אחר - הרגולטור (רשם העמותות), אשר בידיו סמכויות הפיקוח עליהן. מנגד, מנגנון התביעה הנגזרת הוחל במפורש בחוק החברות לגבי חברות לתועלת הציבור, שחולקות מאפיינים דומים עם עמותות.
ממה חוששות העמותות במקרים אלו? לרוב, עמותות מסתמכות בעיקר על תרומות ומתנדבים, אשר עלולים להירתע מפני תביעה נגזרת נגדם ולבחור לצמצם את פעילותם במגזר השלישי נוכח הסיכון החדש. אפשרות נוספת היא שהפעילים בעמותות יידרשו מהעמותות לאמץ מנגנונים לצמצום החשיפה (דוגמת ביטוח), מה שכרוך בעלויות לא מבוטלות על העמותות.
האם אתם חברים בעמותה? שימו לב כי החלטה זו של בית המשפט אמנם נסמכת על העובדות המיוחדות של אותו מקרה, אך ניתן לראות בה קריאה לחברי העמותות להעמיק את מעורבותם בנעשה בעמותות שבהן הם חברים ולהוות גורם מפקח בעל סמכויות אכיפה משמעותיות. עם זאת, האפשרות להגיש תביעה נגזרת בשם עמותה לפי המצב החוקי הקיים אינה חפה מקשיים. על החלטה זו של בית המשפט המחוזי לא הוגש ערעור והסוגיה טרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון. נותר להמתין ולראות האם בעתיד בית המשפט העליון יאמץ את החלטתו של בית המשפט המחוזי, או ישאיר את הנושא להסדרה בחוק. מכל מקום, לדעתנו ראוי שסוגיה חשובה ומורכבת זו תוסדר בחוק באופן המתייחס ומתאים לאופיין המיוחד של העמותות.
