בשנים האחרונות, הולכת וגוברת תופעת החברות ללא גרעין שליטה, אשר יש הסבורים כי תקופה חדשה זו דורשת התייחסות מיוחדת מצד הרגולטור, על מנת לשמור על ככלי ממשל תאגידי תקין. כיום מרבית החברות הציבוריות במשק הישראלי הנן חברות בעלות גרעין שליטה, אולם נמצא כי מעל 60 חברות במשק הישראלי פועלות ללא גרעין שליטה, מצב חדש זה מעורר שאלות חדשות והתמודדויות שונות עם כללי הממשל התאגידי התקין והראוי בחברות. מציאות זו משנה את משלוש הכוחות הקיים ומעבירה את הכוח מבעלי השליטה למנכ"ל.

תגובת הרגולטור לא מהרה להגיע ולפני כמה שבועות יצא קול קורא מטעם משרד המשפטים ורשות ניירות ערך, להסדיר את יחסי הכוחות בחברות ללא גרעין שליטה במטרה להתאים את החוק למצב החדש, שנגרם בין היתר לאור חוק הריכוזיות ומכירת בעלי מניות שליטה את אחזקותיהם.

פרופ' יוסף גרוס, יו"ר איגוד הדירקטורים בישראל ומהשותפים להכנתו של חוק החברות סבור כי: "לאור העובדה כי אין בעל שליטה דומיננטי עשוי המצב להגיע לכך שישנם הרבה בעלי שליטה קטנים שלכל אחד מהם יש אינטרס שונה משום שיש לו אינטרס אחר בעסקאות שונות, אם הוא בעל מניות ואגרות חוב או משקיע בחברה מתחרה וקשה לעמוד אותן ולאתר אותן לפיכך הנושא מחייב דיון מעמיק בטרם תיקון החוק"

חוק החברות, שנחקק לפני כשני עשורים, יצר דיני חברות חדשים בישראל המשקפים תפיסות משפטיות מתקדמות ועדכניות בתחום דיני התאגידים. החוק כולל מספר רב של חידושים, וביניהם קביעת מבנה החברה העסקית ומוסדותיה לצד החופש לעצב את ההסדרים לפעילותה, הוראות מיוחדות לגבי תפקיד הדירקטוריון ואחריות הדירקטורים, ומערכת החובות והזכויות בחברה בין בעלי המניות, הדירקטורים, המנהלים, נושי החברה, עובדיה וגורמים נוספים המושפעים מפעילותה של החברה.

לאור שינוי מבנה הבעלות בעידן של חברות ללא גרעין שליטה ניתן לחשוב על כמה עדכונים שיתאימו למצב המשפטי ולמציאות החדשה ובראשם הציעה הועדה כי:
בראש ובראשונה יהיה ראוי להפריד לחלוטין בין היו"ר למנכ"ל על מנת לשמור על פיקוח הולם והתנהלות על פי כללי ממשל תאגידי תקין לרבות שמירה על אי תלות מוחלטת למנכ"ל ולדרג שמתחתיו, זאת לאור שינוי יחסי הכוחות ובפועל יצירת - שלטון מנהלים, שלעיתים עשויים לעשות בחברה כבתוך שלהם.

לעניין זה חשוב להגדיר את מבחן השליטה כ"יכולת להשפיע על התנהלות החברה", כאשר בהעדר בעל שליטה המנכ"ל הופך להיות דומיננטי ומטבע הדברים מקדש את האינטרסים האישיים שלרוב מונעים מהסתכלות לטווח הקצר לעומת בעל שליטה שמחויב לחברה ולהתנהלותה בטווח הארוך. לכן ראוי להציב דירקטוריון איכותי, חזק ועצמאי שישמור על טובת החברה יפקח על הנעשה.

על מנת לשמור על דירקטוריון אפקטיבי בעל שיניים ועצמאי, ראוי להגדיל את מספר הדירקטורים הבלתי תלויים לפחות לשליש מהדירקטוריון על מנת לפקח על ההתנהלות מחד ולמנוע התערבות יתרה מאידך.

לצד מסקנות אלו שעלו במסגרת דיון שנערך על ידי העדה המקצועית של איגוד הדירקטורים בישראל נקבע כי הליך המינוי הקיים בחברות עם ובלי גרעין שליטה יוטב היה אם ישתנה כך שיבנו תנאי סף להכשרת מועמדות הכוללים השכלה רצויה ו/או וותק רלוונטי שיקבעו על ידי ועדת איתור ייעודית, זאת לצד מינוי ועדה מקשרת בין המנכ"ל לבורד בחברות גדולות בהן המנכ"ל יצטרך גיבוי לאור קצב השינויים המהיר בחברה. כאשר מועד המינוי לדירקטור יעמוד על 9 שנים כפי שקיים כיום בחוק אולם יומלץ להאריך את תקופת הכהונה הראשונה משלוש שנים לחמש שנים על מנת לאפשר התאקלמות ועקומת לימוד אפקטיבית בקדנציה הראשונה.

זאת ועוד - חברה ללא גרעין שליטה, חשופה יותר לניסיונות השתלטות עויינות ולכן יש מקום לערב את המבקר הפנימי ולחייב את ההנהלה והדירקטוריון להוציא ולפרסם מסמך מנומק המבאר אם ההשתלטות עוינת או לאו. חשוב להקפיד על התאמת התנהלות הדירקטוריון למצב תוך שימוש במנגנוני הגנה רק במקרים אמתיים של כשל שוק כגון עסקאות בעלי עניין שם יהיה נכון לערב את ועדת הביקורת.

אולם בפועל נמצא כי אין הבדל דרמטי בין חברות עם וללא גרעין שליטה המחייב שינוי רגולטורי שכן החוק הותאם כבר בראשיתו למודל של חברות ללא גרעין שליטה כפי שנהוג בארה"ב ובריטניה וכעת המצב הנוכחי רק מתקן את העיוות שהיה קיים שנים.

הדיון שהחל בוועדה הנו קצה הקרחון לשיח הרב שיש עוד לנהל סביב הנושא ומגוון הסוגיות שיש לבאר ולהעמיק בהן. אנו מזמינים את חברי האיגוד להתייחס לנושא החברות ללא גרעין שליטה ולהגיש את הצעותיהם להתאמת הממשל התאגידי החל על חברות ללא גרעין שליטה במציאות המשתנה. את הפניות ניתן להגיש למייל: [email protected]