מגפת הקורונה שנחתה עלינו מעבירה אותנו תקופה מאתגרת שצפויה ללוות אותנו במשך זמן ממושך. עסקים רבים חווים קשיים ושוקעים מטה בעוד אחרים צפים ואף נוסקים מעלה. דווקא מול העננה הכבדה חשוב לזכור שהתנהלות נכונה, תכנון נכון והישרת מבט לאופק נותנת לנו לראות הזדמנויות ולצאת עם חוזקות לארגון בכלל ולנו בפרט.
בעת הזו יותר מתמיד אנו רואים את הנחיצות לתכנון נכון. ישנה חשיבות רבה לכך שכל ארגון יערוך חשיבה מחודשת כדי למקם את עצמו בסביבה המשתנה.
ארגון שיעשה זאת סביר שימצא את עצמו בצמיחה ועצמה ולא בדעיכה.
אנו ממליצים בעת הזו לבנות ולפעול על פי תוכנית התייעלות, בניית חזון ואסטרטגיה מעודכנים, כתיבת תכניות עסקיות ובמידת הצורך להיעזר בליווי עסקי ופיתוח עסקי וכן גיוסי הון וחוב.
טיפ ראשון – זיהוי מגמות גלובליות
קיים צורך בזיהוי מגמות גלובליות בענף בו פועל הארגון. יש לנסות ולזהות את המגמות והתרחישים השונים שעשויים לנבוע מהקורונה ולנסות לאתר את ההזדמנויות החדשות לצד הסיכונים. לאור הקורונה יכולים להיות החסמים גלובליים לפחות זמניים בנושא ניוד אנשים, צמצום סחר, מעבר ליצור מקומי וכד' יחד עם זאת ישנן הקלות רבות בתחומים שונים ושיתופי פעולה רבים.
שימו לב, כניסת ה-ZOOM לדוגמא, יצרה שיתופי פעולה בינ"ל מהירים יותר ורב שיח בין ארגונים שבעבר היה מורכב יותר.
טיפ שני – זיהוי מגמות ענפיות
בהתאם למיפוי הגלובלי, יש לבחון ולזהות מה ההשלכות לענף שבו פועל הארגון. כלומר האם ישנן מגבלות חדשות על הענף או הקלות ו/או האם יש שינוי בטעמים או בטכנולוגיה נדרשת.
כמו כן, יש להתייחס לשינויים רגולטורים שעשויים לנבוע מהמצב, כגון: הקלות מיסוי או חסמי יבוא יצוא, הגבלות ניוד וכד'. מומלץ לבצע ניתוח מחודש לארגון של ה - SWOT - חוזקות, חולשות, איומים והזדמנויות.
לדוגמא: אם הארגון שלנו מבוסס על תיירות חוץ, יש לבחון את הסיכונים אל מול ההזדמנויות ולבחון שינויים כדי לצמצם את הסיכונים ולחזק את ניצול ההזדמנויות. למשל שינוי כיוון לתיירות פנים, לבחון אפשרות של בניית מערך תיירות בתוך יבשות.
טיפ שלישי – מיפוי מצבו של הארגון
1. יש למפות את מנועי הצמיחה של הארגון ולזהות מה מחזק ומחליש אותם. זאת משני טעמים, האחד לראות איך ניתן לחזק אותם ולנסות להטות משאבים אל הגורמים המחזקים והשני חשוב שבתוכניות ההתייעלות לא תהיה בהם פגיעה. ישנה נטייה בתכניות התייעלות לבצע קיצוץ רוחבי שבד"כ אינו פועל בצורה יעילה בטווח הארוך.
2. יש למפות את מבנה העלויות של הארגון (עלויות קבועות ומשתנות). חשוב לזכור, ההוצאות הקבועות מהוות כאבן רחיים על צוואר החברה במיוחד כאשר יש ירידה בביקושים.
טיפ רביעי – להסתכל מסביב
המצב מורכב לכולם אבל יש הזדמנויות ולכן כדאי לבחון מסביב –
1. מתחרים
א. לבחון אולי יש הזדמנות לרכישת מתחרים שבעבר לא יכולנו ולצמצם תחרות.
ב. לבחון אם ניתן לבצע מיזוגים ולצמצם עלויות מטה, עלויות הכרוכות בתחרות ולאחד כוחות.
ג. לבחון אם ניתן לשתף פעולה בפרויקטים חדשים ומשותפים.
ד. בעיות ביבוא יכולות לפתח הזדמנויות לפיתוח יצור בארץ.
2. לקוחות
א. לבחון האם השתנו טעמים?
ב. מהם הצרכים החדשים והאם אנו יכולים להתאים את עצמינו?
ג. האם ניתן לשתף פעולה עם מבצעים ללקוחות קצה?
3. ספקים
א. השינוי יכול "להוריד" ספקים "ולהצמיח" חדשים. יתכן ואפשר לשפר חוזים ותנאים שבעבר לא היו נוחים.
ב. אם התבססנו על יבוא, לחשוב על שיתופי פעולה עם יצרנים בארץ.
ג. לבדוק אם ניתן לשתף פעולה עם מבצעים משותפים ללקוחות קצה ואז לקבל הנחות ספק.
4. עובדים
א. לשוק העבודה "השתחררו" עובדים בעלי מיומנות עם ניסיון וותק רב. עובדים בעלי ניסיון רב שבעבר היו "יקרים" לארגון יכולים להתברג ולקדם את הארגון.
ב. עובדים צעירים בעלי אוריינטציה טכנולוגית יכולים לקדם ארגון שהוא פחות מוטה טכנולוגיה.
5. מימון
יש לאתר גורמים שיכולים לסייע או להיות שותפים במימון פעילות כגון:
א. בנקים
ב. אשראי חוץ בנקאי
ג. משקיע שמתעניין או התעניין בעבר
ד. Family Office
ה. שימוש באופציות חוב שונות כגון אג"ח להמרה ואופציות
טיפ חמישי – בניית תכנית לטווח קצר (עד שנה) ואיתור "בורות תזרים ותקציב"
1. הכנסות
א. יש למפות את זרם ההכנסות הצפויות.
ב. יש לאמת את זרם ההכנסות הצפויות ככל האפשר ולקחת מקדם ביטחון. חשוב לזכור העברות כספים פחות בטוחות מהמחאות.
2. הוצאות
א. יש למפות את זרם ההוצאות הצפויות.
ב. יש לחלק את החובות לפי סוג החוב/תשלום:
1) חשבונית בלבד ללא תשלום - יחסית "השליטה" בתשלום היא עוד בידינו.
2) שיק אצל הספק - השליטה היא לא בידינו, הספק מחזיק בשטר חוב ולכן הדחייה חייבת להיות מתואמת.
3) העברה צפויה - יחסית "השליטה" בתשלום היא עוד בידינו.
ג. יש לחלק את החובות לפי קבוצות סיכון על החברה:
1) חובות שלא ניתן לדחות מסיבות של השלכות משפטיות.
2) חובות שלא ניתן לדחות מסיבות עסקיות, ספק עיקרי, השלכות על עסקאות עתידיות וכד'.
3) אפיון ספקים/בעלי חוב שעשויים לשתף פעולה וכאלו שלא.
ד. לאחר בניית התקציב והתזרים (ההפרש בין התקבולים לתשלומים) יש לאתר את "הבורות", מצב שבו ישנו עודף תשלומים על התקבולים. שלב המיפוי והחלוקה לקבוצות סיכון יסייע לנו בשלב הבא המפורט.
טיפ שישי – היערכות לטיפול "בורות תזרים ותקציב"
לאחר ביצוע הטיפ החמישי ואיתור הבורות, יש להיערך כדי להימנע מלהיקלע אליו או
להצליח ולהפוך אותו למהמורה קלה בלבד.
טיפול בגורמי חוב אל הארגון:
1. ככל שניתן כדאי להמיר כל חוב לדרגת חוב ודאית יותר לדוגמא :
א. גם בעבור הנחה כדי להמיר חוב למזומן.
ב. העברה בנקאית עתידית לשיק.
ג. ככל שניתן עדיף לקבל שיק אחר בעבור שיק מבוטל.
טיפול בגורמי חוב של הארגון החוצה:
1. בהתאם למיפוי בסעיפי החובות שנעשה בהוצאות הארגון יש לקבל החלטה אילו חובות ניתן לדחות ואילו לא.
2. לגבי בנקים – יש לנסות לבקש מחזור חוב ודחיית תשלומים (אם אין צורך בהון נוסף).
מומלץ תמיד לעבוד בשיתוף פעולה עם בעלי החוב. זה מראה רצינות ונותן תחושת ביטחון.
מדובר בתקופה סבוכה ומורכבת המצריכה מכל אחת ואחד מאיתנו חשיבה מחודשת, יצירתית ומגוונת. דווקא בתקופה זו כדאי להתרענן בידע עדכני ולהתפנות לרכישת כלים חדשים בהכשרות בקורסים מקצועיים ומגוונים בתחומים שונים.
*הכותב הינו מנכ"ל SRI GLOBAL GROUP
