האירוע הבא מבוסס על סיפור אמיתי, הוא לא נלקח מסרט הוליוודי ולא מהווה פרי דמיונו של הכותב. האירוע הבא הוא תיאור של אחד מני רבים שאירעו ופורסמו בשנת 2020 בעולם (פרטי המקרה שונו על מנת לשמור על פרטיות החברה)
בחברת ייצור גלובאלית המייצרת אביזרים לתעשיית הרכב מגיע מנהל קו הייצור למשמרת בוקר. בבוקר שגרתי לכאורה, מתחיל את היום בתדריך הבוקר המסורתי ומיד אחריו הולכים העובדים לתחנות העבודה ליום עבודתם השוטף. לפתע ללא התראה מוקדמת מפסיק קו הייצור לפעול, טכנאי חדר הבקרה חושב שמדובר בתקלה שבשגרה ומנסה להתמודד איתה בדרכים המקובלות כפי שעשה בעבר, אך הפעם התקלה לא הייתה שגרתית ומסך התפעול הציג מסכים שלא הכיר בעבר: מסך צבוע בצבע כחול ובו מסר "הקבצים שלך הוצפנו" . בתחושת בלבול וחוסר בהירות מוחלטת, הטכנאי מדווח למנהל המשמרת וזה הבין שמדובר באירוע חריג במיוחד, העביר דיווח מידי למנהל המפעל. לא עוברות דקות ארוכות ובמקביל מתקבלות שיחות במוקד השירות של החברה כי אתר ההזמנות אינו זמין ואם זה לא מספיק, מדווחת סמנכ"לית משאבי אנוש באותו הבוקר שקיבלה מייל המציין כי כל מתרחש אינו מקרה אלא מתקפת סייבר ועל מנת להחזיר המצב לקדמותו יש לשלם 3 מיליון דולר דמי כופר !
כבר בשעה 09:00, הושבתו שלושה קווי ייצור במפעל כאשר במקביל נוצר קשר עם המנכ"ל באופן ישיר . המנכל המבולבל וחסר האונים מסרב לשלם את הכופר ומנהל הטכנולוגיה של החברה, אשר השכיל להבין שמדובר באירוע סייבר המצריך התערבותם של מומחים מהתחום, הציע להיעזר בחברת סייבר לניהול המשבר. לקראת אחה"צ הגיעה צוות חברת סייבר אך בפועל החלו בעבודתם רק בצהרי היום למחרת, הרי מדובר במפעל שאינם מכירים והיה עליהם להכיר וללמוד את רשת המפעל. הערכה המצב הראשונית שניתנה למנכל רק בשעות הערב השני על ידי חברת הסייבר הייתה כי ייקח כשבוע שלם להחזיר את המפעל לתפקוד ראשוני. עלות הפסקת פס הייצור נאמדת במחיר של של כ 1 מיליון דולר ליום עבודה. בינתיים, המנכל מתבצר בעמדתו ומסרב לשלם את הכופר והתגובות בתקשורת מתחילות לזרום. מוקד הלקוחות של החברה מוצף בפניות וניסיונות להבין מה קרה, מדוע מוצרים לא מגיעים ומדוע אתר החברה קרס ?
בינתיים, דורשי הכופר, שלא קיבלו עד עתה תגובה ממנכ"ל החברה ו/או מי מטעמם, החליטו להעביר מסרים ברורים כי בידיהם רשימת לקוחות החברה וכתובתם , חוזים רגישים ומידע עסקי על תהליך הייצור ומוצרי החברה ולא יהססו לעשות בכך שימוש. המנכ"ל המבולבל, אשר בדרך כלל שולט במשברים ביד רמה מבין כי מדובר באירוע חריג במיוחד ומבקש מהדירקטוריון להתכנס ולסייע בניהול המשבר.
פשיעת סייבר
לצערנו הסיפור הנ"ל הפך להיות נפוץ ביותר בשנים האחרונות ומאז פרוץ הקורונה אנו עדים לגידול דרמטי בתקיפות הסייבר. פשיעת הסייבר עוסקת במגוון פעולות זדוניות לרבות חשיפת פרטים רגישים, הצפנה והשבתת קבצים ותהליכי ייצור ארגוניים דוגמת: הצפנת נתוני תפעול, השבתת פס ייצור, השבתת אתר אינטרנט , מערכות CRM וכדו לצד סחיטה אישית וארגונית.
ארגוני הפשע זיהו את הקרקע הפורייה לסחיטה ו"הרומנטיקה" שמאחורי הסחיטה הפיזית פינו את מקומם לסחיטת סייבר, בנוסף שמיים וגבולות סגורים מקשים על גורמי הפשיעה להעביר סמים, אמצי לחימה וזנות, הפנו אותם לחיפוש מנועי צמיחה חדשים והעיסוק בפשיעת סייבר נמצא במגמת עליה אקספוצנציאלית.
לצערנו מרגע שהתגלתה הקרקע הפורייה של גורמי הפשיעה עולה החשש שבתום תקופת הקורונה ועם פתיחתם של השמיים והגבולות מגמה זו לא תפחת ולא תעלם.
משבר סייבר - אחריותם של המנהלים
מנהלים רבים מתייחסים לסייבר כעוד סיכון במפת הסיכונים הארגונית. אך לא כך הדבר. משבר סייבר נחשב למוביל בסיכונים התפעוליים הארגונים עד כדי כך שהוא יכול להוביל בקלות לחדלות פירעון ולקריסה כלכלית של ארגון. לממד הסייבר אתגרים ייחודיים דוגמת העדר אפשרות החיזוי, חוסר יכולת השליטה, חוסר ודאות, לרוב היעדר התראה מראש, זמן פגיעה מהיר, משך זמן התאוששות ארוך מאוד , היקף פגיעה והרס פוטנציאלי מלא של החברה והיד עוד נטויה.
מאפיין נוסף המאפיין כל אירוע סייבר הוא זמן. אירוע סייבר מאופיין בחוסר וודאות וכאוס מוחלט המתרחש במהירות וללא יכולת לשלוט באירוע. חברה תחת מתקפת סייבר, חזקה ככל שתהיה ואיתנה פיננסית עשויה לקרוס כהרף עין. לצערי הדבר מרגיש ממש כמו מלחמה, מלחמה להצלת החברה.
באירוע סייבר עשויות להיות השלכות כבדות על המוניטין, כושר הייצור, וכמובן אחריותם הישירה והעקיפה של נושאי משרה. התנהלות הארגון והחזרתו להמשכיות העסקית, רכישה מחדש של אמון המשקיעים והלקוחות במהלך אירוע הסייבר ובתהליך ההתאוששות הם קריטיים וחשובים להמשך ההישרדות והצמיחה המחודשת של הארגון.
לצד הפן המקצועי והניהולי מתעוררות שאלות רגולטוריות כבדות משקל אשר תכליתן לברר האם ננקטו צעדים סבירים של החברה ונושאי המשרה טרום המשבר, במהלכו ולאחריו
מוכנות למשבר סייבר, היערכות טרום משבר ופעולות מניעה
מדד מוכנות להתמודדות עם משברי סייבר הוא פעילות שוטפת להגברת היכולת הארגונית של כלל נושאי המשרה בחברה מתוך הבנה שמשבר סייבר זו לא שאלה של האם זה יקרה אלה מתי זה יקרה. לכן יש להיערך ולהשקיע קשב ומשאבים במוכנות למשבר סייבר ארגוני.
יש לבצע תכנון מפורט לארגון, לאתר נקודות תורפה ולאחר מכן לבנות נהלים ופרוטוקולים התומכים בארגון להתמודדות עם משבר סייבר. יש לזכור כי אירוע סייבר הוא אירוע המעסיק את כל המחלקות בארגון ופועל בכל הערוצים: יש לקיים סקרי סיכונים, מבדקי חדירה, הכנת צוותי התגובה מבעוד מועד, הכרות עם שירותי ומוצרי החברה והתמקדות בנכסים הארגוניים אשר "הישרדותם" קריטית לארגון. הכנת הדוברות והייעוץ המשפטי, תיאום בין כלל גורמי הייצור והתפעול של הארגון, מסרים פנים ארגוניים, תרגול ושיפור המודעות של כלל העובדים וכן תרגול נושאי המשרה - דירקטוריון – מנכ"ל – מנהלי ביניים . תרגול סימולציית סייבר הם רק חלק מהפעילות שעל הארגון לבצע כחלק ממוכנות למשבר סייבר. התוצר של חלק זה הוא פק"ל הערכות תקף ארגונית לשעת חירום.
ביטוח סייבר – קיימת חשיבות גבוהה לבחון ביטוח סייבר לארגון ויש להיעזר במומחים ואנשי מקצוע על מנת לבחון את הביטוח הנכון אל מול הסיכונים והצרכים הארגוניים.
בעת משבר סייבר
משבר סייבר מנוהל יכול לחסוך כסף רב אולם משבר שאינו מנוהל עשוי להיות כדור שלג ללא מעצורים. בעת ההתמודדות עם אירוע סייבר ועל מנת לבלום את גלגולו של הכדור, על החברה ומי שמסייע לה לפעול בתצורה של "חדר מלחמה סייבר" כאשר זרימת המידע, שקיפות המידע וקבלת החלטות הוא קריטי ובנוסף ולוודא שכל הגורמים מתואמים - הנהלת הארגון , גופי הסיוע , אנשי המו"מ , הדוברות והיח"צ הצוות המשפטי , הצוות הטכנולוגי , צוותי הסייבר וכן לבצע הסטת והצבות חירום ארגוניים (למשל תגבור המוקד) זאת לצד "חוזים נצורים" מול חלופות שנבנו מבעוד מועד. ארגון שלא התכונן לכך בצורה מקצועית מבעוד מועד, ספק רב שיצליח להתמודד עם משבר סייבר בצורה מיטבית.
לרוב ניתן לחלק את הפעולות לטווח קצר כדוגמת שיקום הרשתות שנפגעו , איתור הפוגענים, הסרתם וניסיון לחזור לשגרה ולמניעת הישנות המקרים. לצד זה מתקיים משא ומתן עם התוקפים על מנת לקבל מידע ולהפחית את הנזק ואת עלות הכופר.
פעולות נוספות שיש לבצע בטווח המיידי הן פעולות מול הלקוחות והמשקיעים על מנת לשמר את אמונם במוצר ובחברה. לצד זה יש לעיתים קרובות להגיש תלונה במשטרה (?) ולעיתים אף במספר מדינות. קיימת חשיבות להעברת מידע מהיר ומדויק. לקיים הערכות מצב שוטפות בדומה לניהול מבצע צבאי לקבל החלטות ולוודא ביצוען.
בטווח הבינוני מרחב הפעולה יהיה מול הרגולטורים אשר יבקשו דין וחשבון על מה שאירע בחברה ולכן נדרש איסוף ראיות קפדני ודקדקני על מנת להראות טיפול נאות בתקיפה ולא מחדל. התוצר של חלק זה הוא החזרת הפעילות של החברה במהירות האפשרית.
לאחר משבר סייבר
גם לאחר שיקום תשתית הסייבר הארגונית קיים עיסוק רב בשיקום האיתנות הפיננסית ונדרש ליווי כלכלי לצמצום ההפסדים, ובניית תזרים מחודש.
במקביל יש לפעול לשיקום התדמית הארגונית בעיני הציבור והמשקיעים על מנת להשיב את האמון במוצר ובשירות.
התוצר של חלק זה הוא השבת המצב ככל שניתן לקדמותו תוך ניסיון להפוך את הלימון ללימונדה.
מיותר לציין כי גם לאחר המשבר יש להיעזר בצוות מיומן ובעל ניסיון אשר יידע למזער את הנזקים ולהשיב את המצב לקדמותו ASAP.
אוריינות סייבר של נושאי משרה
האירועים המתרחשים לאחרונה והמציאות החדשה על רקע גל הקורונה הנוכחי (ה NEW NORMAL) מחייב העלאת המודעות של נושא הסייבר בקרב כל העובדים, בכל הרמות ובתוכנית עבודה מוסדרת ומתודית. כיוון שנושאים טכנולוגיים וסייבר מובילים במפת הסיכונים הארגוניים על נושאי המשרה לפתח אוריינות סייבר. חלק מאוריינות זו היא לדעת לשאול ולברר עד כמה החברה מוגנת או לחילופין עד כמה החברה מפעילה מאמצים סבירים על מנת להתמודד עם תקיפות סייבר.
טיפים למוכנות וניהול משבר
1. הכינו את הארגון – עבדו לפי תכנית עבודה שנתית. התוכנית צריכה להיות פשוטה, ברורה וישימה לכל רבדי הארגון והלקוחות. ככל שניתן העסיקו חברה לניהול משברים.
2. בעת המשבר יש לספק ללקוחות מידע שוטף ומהימן, הסבירו את המצב שאליו נקלעה החברה והיא שהיא עושה כל שביכולתה על מנת לחזור לתת שירות.
3. טרום משבר תרגלו את עצמכם באופן שוטף, אמצו תרבות סייבר ארגונית והכניסו תרגולים מראש במהלך השנה.
4. הכינו סדרה של הודעות נצורות לתחילת המשבר המבוססות על תרחישים סבירים שהכינותם מראש
5. בעת המשבר בצעו הערכת נזק וודאו מה ניתן לעלות מגיבוי ומה המשמעויות התפעוליות לארגון וללקוחותיו.
6. וודאו כי ועדת ביקורת עוסקת בנושא הסייבר באופן שוטף והכניסו נושאים אלו מראש בישיבות הדירקטוריון השוטפות
7. בצעו פעולות לאוריינות הנהלה והכשרות בתדירות מתאימה
8. בצעו הערכת מצב שוטפת בניהול המשבר על ידי בכירי החברה והמנכל. החליטו מראש איפה נמצא החמ"ל, אמצעי התקשורת ותדירות הערכות המצב.
9. בעת אירוע כופר - האם לשלם או לא לשלם היא שאלה אינדיווידואלית אבל לא רלוונטית. השאלה הנכונה היא מה יחזיר את העסק שלי לעבודה ואיך זה יקרה הכי מהר והכי זול.
10. הפעילו ביטוח סייבר שרכשתם
לסיכום
מוכנות למשבר סייבר הינה הכרחית לכל ארגון ובוודאי לארגון הנשען על תהליכים דיגיטליים. הכנה מוקדמת של הארגון ונושאי המשרה , תרגול תרחישים סבירים והתמודדות עם דילמות מקדימות יסייעו משמעותית לקיצור זמן המשבר וההתאוששות ממנו.
