במהלך יוני האחרון התקיים סופשבוע דירקטורים משתלמים. הכנס התקיים במלון וורט לגון ובשיתוף עם איגוד החברות הציבוריות, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, גלובס וה BDI-GCC.

במהלך הכנס נהנו המשתתפים מלו"ז עשיר ומגוון המכיל את כל העדכונים הרלוונטיים לדירקטורים ומותאמים לתקופה.

בכנס התקיים גם מפגש שולחנות עגולים שעסק בנושאים שונים ומגוונים וביניהם: סייבר, תעשייה, ממשל תאגידי, גיוון, פינטק, חדשנות ועוד.

לפני סיקור הדברים שנאמרו בשולחנות העגולים על קצה המזלג ננצל במה זו ונאמר תודה לשותפים לכנס, לדירקטורים המשתתפים, לנותני החסות וכמובן לצוות האיגוד שפעל לילות כימים להוצאת הכנס מהכוח אל הפועל בתקופה כזו של חוסר ודאות.

במסגרת מפגש השולחנות העגולים התקיים שיח בנושאים שונים ומגוונים, ביניהם ESG, תעשייה, ממשל תאגידי, גיוון, פינטק, חדשנות, נדל"ן ועוד. 

מקצת הנושאים שעלו בחלק מהשולחנות: 

בשולחן ESG בהנחייתו של דורון רוזנבלום, דובר על כך שהדור החדש של המשקיעים מאופיין בין היתר במשקיעים צעירים בעלי מודעות חברתית גבוהה. משקיעים אלה מחפשים לוודא כי הכסף אותו הם משקיעים אינו מייצר השפעה שלילית על החברה והסביבה, וכי החברות בהם מתבצעת ההשקעה מתנהלות באופן אחראי. על כן, במסגרת בקרת הנאותות שלהם, בוחנים המשקיעים גם היבטי ESG. 

עוד דובר בשולחן זה על השקעות אימפקט (impact investing) המכוונות לתת מענה עסקי-כלכלי לבעיות חברתיות או סביבתיות. השקעות אלו במיזמים נועדו להשיא תשואה חברתית או סביבתית מדידה לצד תשואה כלכלית, ועל כן בחינת השקעות אלה מתמקדת בשורת רווח כפולה - חברתית ופיננסית, בניגוד לניתוח השקעה מסורתי המבוסס על פרמטרים של תשואה וסיכון כלכלי בלבד. העולם העסקי מגלה בשנים האחרונות את היתרונות של השקעות אימפקט אלה,  לא רק כמכשיר פיננסי המניב תשואה, אלא גם ככלי להובלת שינוי חברתי וכמדיניות המאפשרת חיבור טוב יותר לעובדים, לספקים, לקהלי לקוחות ולבעלי המניות.

בשולחן ממשל תאגידי בהנחייתה של ד"ר לאה פסרמן דובר על דירקטורים, תפקידם וההבדלים הקיימים בהתנהלות בחברות עם גרעין שליטה וללא גרעין שליטה, כמו כן התקיים שיח על איך לא הופכים את הדירקטוריון לחבורה של חששנים, הפוחדים ליטול סיכונים? על האיזון בין טובת החברה לבין רצון הדירקטורים להגן על עצמם וכן ניתנו טיפים פרקטיים כיצד לנהוג לאור הפסיקה החדשה. 

בשולחן תעשייה בהנחייתו של מיכה קורמן דובר על הצורך בשינוי שכן הדרישות הרגולטוריות באשר לזהות הדירקטורים מתייחסות רק לפן הפיננסי (ומשפטי) וחסרות את הצד המקצועי, אותו כנ"ל באשר למינוי דירקטורים, נדרש להתייחס גם לשוק הייחוס של החברה, המשפיע על תחומי ההתמחות הן מצד הפעילות והן מצד הבנת הסיכונים וכן על  בעיית תקינה סותרת בין משרדי ממשלה שונים- שמביאה לחוסר יכולת תפקוד (קוהרנטי) מתאים ומגבירה סיכון.

בשולחן סייבר בהנחייתו של רפאל פרנקו הוצעו רעיונות שונים ומגוונים להתמודדות עם איומי הסייבר דוגמת חובת דיון כל רבעון, בניית טאפלט לישיבות דירקטוריון כולל מעקב, בניית מדיניות סייבר לדירקטוריון ועוד. 

בשולחן DIVERSITY בהנחייתה של ד"ר דליה זליקוביץ הועלו נושאי גיוון ושילוב בדירקטוריונים השונים. בין הדברים שנאמרו בשולחן, הסכימו המשתתפים פה אחד כי פרמטרים אלו אכן חשובים לגיוון ויש להתחשב בתחומי הפעילות הארגונית והענף בו פועלת החברה. כמו כן כדאי שגיוון מקצועי ילווה בוועדת השמה בעלת כישורים וידע שתאפשר מענה על צרכי החברה. 

בשולחן חדשנות וטכנולוגיה בהנחייתה של ד"ר נאווה שקד וגיל זיכלינסקי השתתפוחברים מאד מגוונים מענפים שונים של המשק בין היתר בתחומי החקלאות, מסחר קמעונאי, תעשיות צבאיות, סטארט-אפים ומיזמי האצה. כולם מאמינים כי תפקידו של הדירקטוריון להבין את החוזקות והחולשות של הארגון ולתכנן כיצד חדשנות יכולה לסייע לקדם לצעד הבא לעומת נושאים שאין צורך כרגע לשנות. כמו כן נאמר בשולחן כי הרגולציה צריכה להישמר ומעמדו של הדירקטוריון צריך להתחזק לטובת סיוע לארגון ובחינה של נושאי החדשנות הנדרשים תוך למידה והכשרה בכל הדרגות וכן הייתה הסכמה כי חדשנות היא לא רק טכנולוגיה אלא גם מתודולוגיה.  עלתה השאלה איך דירקטורים גורמים ומעודדים עובדים לתרום ולסייע לקידום הארגון והאם תפקידם לערב בהחלטות ובאסטרטגיה את הרמות השונות של הניהול או שזו מדיניות ואסטרטגיה ולמעשה החלטת דירקטוריון. ההרגשה לסיכום הייתה שהשיח בשולחן נגע רק בקצה של הנושא ושהמלאכה היא רק בתחילתה. 

*יודגש, כי הנאמר בשולחנות העגולים מהווה דעה אישית של המשתתפים.