מבוא

שאלת אימוץ כללי הממשל התאגידי התורמת לחוסנו של ארגון (ככל ואין חובת רגולציה לכך) בדרך כלל תעמיד את מקבלי ההחלטות בחברה בפני שאלת האיזון בין יישום כללי הממשל התאגידי, כתיבת החוקים, המדיניות, והתהליכים בהתאם לסביבתו העסקית והקהילה בה הוא פועל לבין המשאבים הנדרשים לצורך קיומו של ממשל תאגידי, פיקוחו וחשוב מכך, עיכובם של ההישגים הכלכליים אשר עשויים להיגרם לארגון עקב אימוץ כללים אלו.

במאמר זה, ננסה לענות על השאלה: האם אימוץ כללי ממשל תאגידי תקין יכולים להשפיע על שגשוג הארגון והישגיו?

כמו כן, נבדוק את הקשר בין אימוץ ממשל תאגידי לבין ועדת הביקורת ומידת האמון בארגון של קוראי הדוחות הפיננסיים.

ממשל תאגידי, הינו מכלול התהליכים, המנהגים, המדיניות, החוקים, המוסדות ומבני הבקרה שלפיהם מתנהל ומבוקר ארגון. על מנת לבחון את הקשר ולענות על שאלת המחקר האמורה לעיל, בהתחשב בעובדה שמדובר במכלול נושאים רחב מאוד ומתוך רצון לחדד את השאלה, בחרנו לשקף את אימוץ כללי הממשל התאגידי באמצעות ועדת הביקורת והשקיפות על הדוחות הכספיים.

למען הבהירות, הנחת המוצא תעסוק בארגונים שאינם מחויבים בממשל תאגידי מכוח רגולציה. שאלה זו, המונחת לפתחו של הדירקטוריון מעת לעת משפיעה על תיעדוף העבודה והאסטרטגיה הארגונית המיושמת בפועל שכן במקום המתנהל בהתאם לכללי ממשל תאגידי תקין, הדוחות הכספיים יהיו שקופים לקוראיהם, תפקידה של ועדת הביקורת וחשיבותה יקבלו תיעדוף גבוה והמלצותיה יתקבלו תוך הקפדה יתירה, זאת לאור העובדה שוועדת הביקורת, אינה גוף בעל סמכויות ביצועיות ותפקידיה הם לבדוק, לחקור ולהגיש את מסקנותיה והמלצותיה ללא כלי אכיפה מהותיים.

לצורך מענה על השאל ה הנ"ל, סקרנו מס' מחקרים שבחנו את הקשר בין שימוש בוועדת ביקורת לאמינות המידע הכספי המוצג בדוחות הכספיים וכן את ההשפעה על אמון הציבור. אנו סבורים כי הבעת אמון ציבור קוראי הדוחות הכספיים ביחס לכתוב בהם מעיד על איתנותה של החברה ובטווח הארוך, משפיעה גם על שגשוגה.

מתוך כך, בחנו, בין היתר גם את השאלה העומדת מעת לעת לפתחו של הדירקטוריון: מהו האיזון המתבקש במקומות בהם הרגולציה לא מחייבת?

ממצאים

מספר מחקרים מהשנה האחרונה עסקו בתפקידה של ועדת הביקורת וההשפעה על שקיפות הדוחות הכספיים. נמצא כי חיזוק ועדת הביקורת מהווה מרכיב חשוב יותר ויותר בסדר היום של אנשי אקדמיה ובעלי תפקידים בארגונים קובעי המדיניות במאמץ לקדם ולשפר את איכות המידע הכספי ולקדם את איכות הביקורת (George Drogalas, 2020).

במחקר שנערך בהולנד בקרב 90 חברות בורסאיות בין השנים 2010 – 2019, (Mardessi, 2021) נמצא קשר ישיר בין ועדת הביקורת, עצמאותה ועצמאות חבריה ותדירות קיום הישיבות לבין ניהול והצגת הרווחים האמיתיים של החברה. במחקר, הודגשה הרלוונטיות של מדיניות ניהול הרווחים והצגת מידע פיננסי אמין, עושר הבעלים ומאפייני ועדת הביקורת בשיפור איכות הביקורת, לאחר הנחיות רגולטוריות חדשות. תוצאות המחקר הוכיחו כי קיים קשר מובהק בין מאפייני ועדת הביקורת לבין הצגת הרווחים האמיתיים בדוחות הכספיים.

בהקשר דומה, נערך מחקר אחר באיטליה (Rubino, 2020) על סמך מדגם מתוך אוכלוסייה של 125 חברות. המסקנה הייתה כי המשתנה החשוב המסביר את הצלחת וועדת הביקורת הוא עצמאות ותדירות פגישותיה. מעניין לציין ששתמהיל חברי הוועדה, לדוגמה– חברים בעלי מיומנות פיננסית, לא הווה גורם משמעותי בהסבר הצלחתה של ועדת הביקורת.

אם כן, מתי קל יותר להציג מצגי שווא בדוחות הכספיים?

מחקר שנערך באינדונזיה (Dewi, 2021), מצא כי יש קשר מובהק בין שמירה על מנגנון של ממשל תאגידי תקין, לבין ניהול הרווחים האמיתיים והצגתם בדוחות הכספיים. יחד עם זאת, הסיק המחקר כי בחברות בצמיחה יש פתח גדול יותר למצגי שווא בדוחות הכספיים. נקודה חשובה שהוצגה במחקר זה ועליה כדאי להתעכב הינה כי קיומה של ועדת ביקורת משפיע ומחליש את צמיחת החברה. האומנם?

מה שמחזיר אותנו לשאלה הראשית - האם אימוץ כללי ממשל תאגידי תקין יכולים להשפיע על שגשוג הארגון והישגיו?

השפעת אימוץ ממשל תאגידי על הישגי החברה

מחקר נוסף מבריטניה, (Alzeban, 2020) בחן את אימוץ כללי הממשל התאגידי בכלל וועדת הביקורת בפרט על ביצועי הארגון לרבות ההשפעה של יישום המלצות הביקורת הפנימית על ביצועי החברה והאם מאפייני ועדת הביקורת מגבירים או מקטינים את ההשפעה על הביצועים. במחקר נמצא כי ישנה השפעה של הממשל התאגידי על ביצועי הארגון, וכן כי IIAR אכן מנעה ביצועים גבוהים יותר של ארגונים, אולם, היו גם מאפיינים מסוימים של ועדת ביקורת אשר הגבירו את ההשפעה החיובית של IIAR על הביצועים .

אחד הממצאים העיקריים של המחקר הראה שבמקרים בהם ישנו שיח ועבודה משותפת בין הביקורת הפנימית לוועדת הביקורת יש גידול בביצועי החברה.

סיכום

בתוך כך, ומתוך בחינה של ועדת הביקורת המהווה נדבך אחד בתוך כללי הממשל התאגידי, ניכר כי ישנו קשר ישיר בין אימוץ כללי ממשל תאגידי בכלל וועדת ביקורת בפרט ובין רכישת אמון ציבור קוראי הדוחות הכספיים, הצגת הנתונים וחוסנו של ארגון. מחקרים אלו מצביעים על מספר נקודות קריטיות וקשר ישיר בין ועדת הביקורת ואמינות הדוחות הכספיים מחד ועל ההגבלה בביצועים הכספיים ככל והארגון מאמץ לעצמו כללי ממשל תאגידי העשויים לעכב הישגים אלו מאידך.

מתבקש לציין כי מתוך האמור לעיל עולה כי אימוץ עקרונות ממשל תאגידי בפרט בכל הקשור לוועדת הביקורת, ככל ואינו חובה על פי הרגולטור יכול לאפשר לעכב את הישגי החברה לטווח הקצר שכן לחברה כזו חופש פעולה ויכולת להגדלת הרווחים באופן מהיר יותר. אולם נראה כי אימוץ כללים אלו לטווח הארוך יכול להשפיע על אמון ציבור קוראי הדוחות הכספיים ומתוך כך, על חוסנו ואיתנותו של התאגיד ואולי אף הגדלת הרווחים בטווח הארוך.

שקיפות זו עם קוראי הדוחות הכספיים ועם כלל מחזיקי העניין, מאפשרת ביסוס ובניה של הארגון לטווח הרחוק. שקיפות זו הינה אבן יסוד לערכי הקיימות על פיהם הוקם איגוד הדירקטורים בישראל ואין ספק כי לוועדת ביקורת תפקיד חשוב בקיומה, בפרט במקומות בהם הרגולציה לא מחייבת שימוש בערכים אלו.
באשר לשאלת האיזון בין אימוץ ערכי ממשל תאגידי ובין היעדר בירוקרטיה לגידול הרווחים, הרי שבמקום בו הרגולציה לא מחייבת שימוש בעקרונות אלו, ראוי כי הארגון ימצא לעצמו את דרך המלך המתאימה לו, בהתאם לסביבה העסקית בה הוא נמצא, ענף הפעילות והתקופה.

***קרדיט: המאמר פורסם בכתב העת של לשכת המבקרים הפנימיים IIA ישראל שפורסם במהלך ספטמבר 2021

למידעון המלא: 

https://theiia.org.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%A2%D7%AA/