תפקידי הדירקטוריון, מפורטים בחוק החברות וכוללים קביעת אסטרטגיה ומדיניות,
ופיקוח על פעילות החברה. חברי הדירקטוריון אמנם אינם עוסקים בניהול ישיר של החברה,
אלא בהתוויית מדיניות כללית, בפיקוח על המנכ"ל ועל ההתנהלות הפיננסית של
החברה בשגרה, אלא שבעתות משבר ייתכן ודירקטוריון נדרש להפגין יותר מעורבות בניהול
סיכונים שונים.
הדירקטוריון אמור לייצג את האינטרסים של החברה ובעלי מניותיה שהם יעילות
ומקסום הרווח.
השאלה היא מה בדיוק עליו לעשות בפועל בימים אלו כשמלחמת רוסיה אוקראינה
הולכת וצוברת תאוצה? הפגיעה הכלכלית בחברות ישראליות וחברות שאיתן ישראל מנהלת
קשרי מסחר הדוקים באופק ועל הדירקטוריון להיערך בהתאם.
חלק מההשלכות הפיננסיות של המשבר כבר מורגשות בארץ ובעולם- ביניהם עיכובים
באספקות סחורות ושרותים מאוקראינה וחרם על מוצרים מרוסיה. אחרות, בעיקר הסנקציות
על רוסיה שיותר ויותר מדינות מאמצות – רק מתחילות לתת את אותותיהן.
לאור הנאמר לעיל, ברור שאם החברה שבה אתם מכהנים כדירקטורים מנהלת קשרי
מסחר ישירים או עקיפים עם אוקראינה ורוסיה בתחומי הקמעונאות, המזון ותעשיה, תוכנה
ועוד, כדאי להיערך.
אבל איך? ומה אתם/ן כדירקטורים/יות יכולים/ות לעשות? לפניכם כמה רעיונות
ליישום:
ברמה הכי בסיסית - מומלץ לבחון את תוכניות ואת תפקוד ההנהלה במתן מענה
לסיכונים ההולכים ומתממשים לרבות הערכותה להתודדות עם השינויים האפשריים שיחולו
בפעילות החברה לאור המלחמה בארץ ובעולם.
בין היתר מומלץ לדירקטוריון לבחון את הדברים הבאים:
