תפקידי הדירקטוריון, מפורטים בחוק החברות וכוללים קביעת אסטרטגיה ומדיניות,
ופיקוח על פעילות החברה. חברי הדירקטוריון אמנם אינם עוסקים בניהול ישיר של החברה,
אלא בהתוויית מדיניות כללית, בפיקוח על המנכ"ל ועל ההתנהלות הפיננסית של
החברה בשגרה, אלא שבעתות משבר ייתכן ודירקטוריון נדרש להפגין יותר מעורבות בניהול
סיכונים שונים.
הדירקטוריון אמור לייצג את האינטרסים של החברה ובעלי מניותיה שהם יעילות
ומקסום הרווח.
השאלה היא מה בדיוק עליו לעשות בפועל בימים אלו כשמלחמת רוסיה אוקראינה
הולכת וצוברת תאוצה? הפגיעה הכלכלית בחברות ישראליות וחברות שאיתן ישראל מנהלת
קשרי מסחר הדוקים באופק ועל הדירקטוריון להיערך בהתאם.
חלק מההשלכות הפיננסיות של המשבר כבר מורגשות בארץ ובעולם- ביניהם עיכובים
באספקות סחורות ושרותים מאוקראינה וחרם על מוצרים מרוסיה. אחרות, בעיקר הסנקציות
על רוסיה שיותר ויותר מדינות מאמצות – רק מתחילות לתת את אותותיהן.
לאור הנאמר לעיל, ברור שאם החברה שבה אתם מכהנים כדירקטורים מנהלת קשרי
מסחר ישירים או עקיפים עם אוקראינה ורוסיה בתחומי הקמעונאות, המזון ותעשיה, תוכנה
ועוד, כדאי להיערך.
אבל איך? ומה אתם/ן כדירקטורים/יות יכולים/ות לעשות? לפניכם כמה רעיונות
ליישום:
ברמה הכי בסיסית - מומלץ לבחון את תוכניות ואת תפקוד ההנהלה במתן מענה
לסיכונים ההולכים ומתממשים לרבות הערכותה להתמודדות עם השינויים האפשריים שיחולו
בפעילות החברה לאור המלחמה בארץ ובעולם.
בין היתר מומלץ לדירקטוריון לבחון את הדברים הבאים:
1.מדיניות ניהול המזומנים של החברות לרבות הצורך האפשרי בגיוסי הון וחוב זולים היום (רצוי בריביות קבועות), גם אם אין בהם צורך מיידי כרזרבה לשעת חרום שעלולה להגיע מהר מהצפוי.
2.הצורך בעידכון מדיניות השקעות, אשראים, גידורי מטבעות וסחורות, חשיפה לריביות ואג"חים ומכשירים פיננסיים נוספים.
3.לוודא שההנהלה עידכנה את תוכניות העבודה שלה ושהיא מקדישה משאבים לאיתור הזדמנויות לאספקת שרותים ומוצרים שצפוי בהם ביקוש עתידי באזור הסכסוך ומקומות אחרים בעולם שצפויים להיפגע כלכלית מהמלחמה מצד אחד, ונערכת לעיכובים במועדי אספקה של תשומות שונות ועליות מחירים בלתי נמנעים מאזורי הקונפליקט מהצד השני.
4.בחינת הצורך בעידכון מדיניות ניהול מלאי, לרבות איתור ספקים נוספים ברחבי העולם שייתנו מענה אלטרנטיבי לביקושים ובחינת הצורך בביצוע הזמנות סחורות מבעוד מועד, גם אם עתודות מלאי מאפשרות להמתין עם רכישות כמה חודשים. נושא זה קריטי במיוחד בחברות קמעונאות.
5.בחברות תוכנה, שהחלו להעביר את פעילותן לאוקראינה בזכות עלויות השכר הזולות של מהנדסים ואנשי IT שם, בין אם זה במיקור חוץ או על ידי העסקה ישירה, כמו וויקס, פלייטיקה ופלאריום- כדאי לבחון חלופות לרכישת שרותים ממקומות נוספים בעולם ולהכין תקציב חירום לשימור הידע וגיבוי התוצרים כמו גם שמירה על משאבי אנוש על ידי העברת העובדים למדינות השכנות, מתן מענקים או טלפונים לוויניים ליצירת קשר ועוד. חשוב לוודא כי הנהלות החברות עידכנו את התקציב בהתאם לשינוי בנסיבות ובצרכים החדשים וכי כמות מספקת של משאבים מוקצים למענה לצרכים האלה, כמו גם קיומם של מקורות למימוש התקציבים.
6.בחברות יצרניות ותעשייתיות, וחברות אחרות שעלויות האנרגיה שלהן גבוהות - חשוב לבחון מחדש את התחזיות של הכנסות והוצאות הצפויות בתקופה הקרובה במטרה לבחון דרכי התמודדות בהן נוקטות ההנהלות, לרבות העלאת מחירי מוצרים ושרותים, כך שיפצו על התייקרות באנרגיה ומשאבים אחרים שמושפעים משרשראות אספקה שיתייקרו, מבלי לפגוע בביקושים ותוך שמירה על הרווחיות של הפעילויות.
7.מדיניות ניהול סיכונים - בתקופה זאת בהחלט כדאי למפות מחדש את הסיכונים ולבחון מתן מענה הולם לסיכונים הקריטיים ביותר.
נכון להיום נראה שהמעגל הראשון של חברות תוכנה, קמעונאות ואנרגיה יהיו
הראשונות שירגישו את ההדף הכלכלי מהמלחמה הזאת, אך ברור שההשפעה הכלכלית שלה תגיע בהמשך
למעגלים נוספים במשק הישראלי, גם אם בעוצמה פחותה ו/או עיכוב קל.
זאת גם הסיבה לכך שדירקטוריון פעיל וערני שיפגין מעורבות בזמן הוא נכס
משמעותי עבור החברות הללו. ההצלחה של החברות הישראליות והגלובליות בימים אלו,
תלויה לא רק בפעולות שבהן ההנהלות שלהן ינקטו במטרה לתת מענה לנסיבות החדשות
שנוצרו בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, אלא גם במהירות תגובתן. לכן, אחריותו של
הדירקטוריון היא לוודא שהנהלת החברה אכן מגיבה נכון ובזמן במטרה אם לא למקסם את
הרווחים לכל בעלי המניות של החברה, אז לכל הפחות למזער את הנזקים הבלתי נמנעים
שעלולים להיווצר, ולשמור על איתנות פיננסית של החברות הללו בעולם מלא אי הוודאות
שבו אנו חיים היום.
הכותבת היא יוליה לוי, דח"צית בעל מיומנות חשבונאית פיננסית בחברה
ציבורית, רו"ח (ישראל, ארה"ב), אשת עסקים, מרצה לפיננסים ופרשנית כלכלית
בתקשורת.