שוק המשבש של העידן הדיגיטלי, טרנספורמציה דיגיטלית וחדשנות הפכו למנוע הצמיחה המרכזי של עסקים.
ארגונים משקיעים כיום משאבים אדירים במגוון טכנולוגיות ויוזמות חדשנות בניסיון להתאים עצמם לטכנולוגיות, ולמודלים עסקיים חדשניים המתפתחים במהירות ובמקביל, לצרכים המשתנים של הלקוחות.
המעבר לדיגיטל מתגלה כאתגר בעל אופי דואלי עבור ארגונים, מחד הוא מספק הזדמנויות חדשות לצמיחה ומאידך מהווה מקור לשיבוש. המעבר לעולם דיגיטלי מאתגר גם את תפיסת האחריות של דירקטורים: מתפיסה המכוונת להגברת היציבות ומיזעור סיכונים, לתפיסה המעודדת את ההנהלה גם לקחת סיכון ולקדם תהליכים משבשים החיוניים לארגון כדי לשמר המשכיות עסקית וצמיחה בשוק המשבש.
מאמר זה הוא השני בסדרת שני מאמרים הדנים במעבר של ארגונים לעולם הדיגיטלי ובמודל הניהול הדואלי כאסטרטגיה חיונית להגדלת סיכויי ההצלחה של ארגונים במעבר הזה.
טרנספורמציה דיגיטלית היא תהליך דואלי - סדר וכאוס, גם וגם
מודל הניהול הדואלי Bimodal ManagementTM מבחין בין שני סוגי תהליכים הנדרשים מכל ארגון כדי לשרוד וגם לצמוח בזירה עסקית דיגיטלית, מורכבת ומשבשת: תהליכים לינאריים ותהליכים כאוטיים. שני סוגי התהליכים, המנוגדים לכאורה, נדרשים כיום מארגון כדי להתאים עצמו בהצלחה לעידן הדיגיטלי:
תהליכי טרנספורמציה וחדשנות לינאריים - אלו תהליכי פיתוח המתמקדים בשיפור המוצרים והמודל העסקי הנוכחי של הארגון, מיועדים לענות על צרכי קהל הלקוחות המסורתי של העסק. פרופ׳ Clayton Christensen, הוגה שיטת החדשנות המשבשת, מכנה תהליכים מסוג זה ״חדשנות מקיימת״ Sustaining innovation. תהליכים לינאריים, המכונים גם Exploitation, מתמקדים במיצוי המודל העסקי הקיים, מאופיינים ברמה גבוהה יחסית של סדר, תכנון, וודאות ושליטה.
תהליכי טרנספורמציה וחדשנות כאוטיים - אלו תהליכים הממוקדים בפיתוח מודלים עסקיים חדשים ופיתוח מוצרים ושרותים שהם מחוץ לליבת העסקים או למודל העסקי הקיים של הארגון. הם מכוונים לטריטוריות ולפלחי שוק חדשים ולא מוכרים. תהליכים מהסוג הזה, מכונים ע״י פרופ׳ Christensen ״חדשנות משבשת״ Disruptive innovation. במהותם אלו תהליכי חקר Exploration בעלי אופי יזמי, כאוטי, רמת הידע והוודאות בהם נמוכה, הסיכוי לכישלון גבוה בהתאם. לפיתוחים מסוג זה יש פוטנציאל לשבש את השוק בתחומם ואף מעבר לו.
שני סוגי התהליכים, הלינארי והכאוטי, הם חיוניים כיום לארגון כדי לצמוח בשוק המשבש. כל אחד מסוגי התהליכים מצריך מהארגון סט שונה של יכולות ומיומנויות, לעיתים מנוגדות. בעוד תהליכי מיצוי הם תהליכים מייצבים, תהליכי חקר מערערים את הארגון ומציבים אותו בפני סיכונים חדשים ובלתי צפויים.
ארגונים רבים, במיוחד וותיקים והיררכיים, נמנעים מליזום תהליכים משבשים. הם נוטים להתמקד בטרנספורמציות ובתהליכי חדשנות לינאריים, המהווים אזור נוחות לארגון מאחר ואינם מערערים הנחות יסוד ותהליכים עסקיים מוכרים. ארגונים אלה נוטים לדחות או אף להתעלם מהצורך בתהליכי חדשנות משבשים. הסיכון עבור אותם ארגונים הוא בשיבוש שיגיע לפתחם במוקדם או במאוחר על ידי טכנולוגיות חכמות. אלו עלולות למצא את הארגון לא מוכן, לנגוס בנתח השוק שלו ולאלץ אותו לתור אחר שווקים חדשים במטרה לשרוד.
לסיכום:
טרנספורמציה דיגיטלית היא תהליך דואלי. להצלחתה נדרש ארגון להניע במקביל שני סוגי תהליכים, סותרים לכאורה: תהליכי מיצוי לינאריים וסדורים ובו בזמן תהליכי חקר כאוטיים ומשבשים.
בחלקו הראשון של המאמר התייחסנו לפן נוסף של הדואליות, אלו התהליכים הגלויים והסמויים המרכיבים את הטרנספורמציה הדיגיטלית.
הגלוי והסמוי, תהליכי הסדר והכאוס, מייצגים, לפי התפיסה הדואלית, ארבעה סוגי שינויים שארגון נדרש להניע בהצלחה כדי לבצע את הטרנספורמציה הדיגיטלית. כל אחד מארבעת סוגי השינויים מהווה טרנספורמציה בפני עצמה עבור ארגון. הנהלות, מטבע הדברים, נוטות לעיתים להתמקד בטרנספורמציות שהן לינאריות וגלויות, בהן מידת הוודאות והשליטה גבוהה יותר. הן נוטות להזניח את הטרנספורמציות הסמויות והכאוטיות המהוות שיבוש מאיים לעסק.
מודל הניהול הדואלי מציע כי הצלחתו של ארגון במעבר לעולם הדיגיטלי תלויה ביכולתו לנהל בו זמנית, באופן מאוזן ואסטרטגי את כל 4 סוגי הטרנספורמציות: הגלויה והסמויה, הסדורה והכאוטית.
בכוחם של דירקטורים לתרום להצלחת המעבר של הארגון לדיגיטל ככל שיאתגרו את ההנהלה לטפח גמישות אסטרטגית ותעוזה ניהולית, לקדם באופן מושכל ומאוזן את כל ארבעת סוגי הטרנספורמציות, במטרה לבנות יתרון תחרותי מתמשך וחוסן לארגון המתמודד בשוק דינמי ומשבש.