מאי  2022

ברוב התביעות הייצוגיות והנגזרות נגד דירקטורים עולה סוגית תחולתו או העדר תחולתו (לפי הנסיבות הרלוונטיות לכל תיק) של כלל שיקול הדעת העסקי.

כלל שיקול הדעת העסקי יובא מדלאוור ואומץ פורמלית לדין בישראל בפסק דינו המקיף של בית המשפט העליון בענייו ורדניקוב (אלוביץ'-בזק). כלל זה מקנה לדירקטורים ולנושאי המשרה מעין "חסינות" מפני הפעלת ביקורת שיפוטית על תוכן ההחלטה העסקית שהתקבלה, גם אם גרמה לחברה או לבעלי מניותיה לנזק או להפסד, וזאת בהתמלא שלושה תנאים מצטברים: [1] ההחלטה התקבלה שלא מתוך ניגוד עניינים; [2] ההחלטה התקבלה בתום לב; [3] ההחלטה הייתה מיודעת, קרי התקבלה לאחר עיון בנתונים ושקילת השיקולים הרלוונטים.

למעשה, כלל שיקול הדעת העסקי מדגיש את החשיבות של הליך קבלת ההחלטות וקובע, שכאשר החלטה מתקבלת לאחר הליך מודע ונאות, בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתו של הדירקטוריון ולא יבחן את הפעולה העסקית לגופה.
בצד מילוי החובות המהותיות המוטלות על דירקטורים (חובות הזהירות והנאמנות) ועל רקע ההערכה שמגמת הגשת תביעות נגד דירקטורים ונושאי משרה תמשך, ריכזנו עבורכם מספר עצות שימושיות שיסייעו לכם, כדירקטורים בביצוע תהליך קבלת החלטות תקין ובאמות המידה הנדרשות על-פי כלל שיקול הדעת העסקי:

1. בחנו את הסביבה בה החברה נמצאת ואילו חוקים ורגולציות חלים עליה, וגבשו תכנית סדורה של הדרכה, הכשרה הועשרה לכלל הגורמים הרלוונטים, בין היתר אודות חידושים משפטייםוחשבונאיים המשפיעים על החברה.

2. ודאו כי יש לחברה מדיניות ונהלים סדורים להערכת סיכונים ולאיתור חשיפות אפשריות.ככל שניתן, קיימו דיונים תקופתיים בדירקטוריון בנוגע למדיניות שנקבעה, לחשיפות של החברה והקימו מנגנוני פיקוח, תוך אפשרות גישה למומחים במידת הצורך.

3.


4.


5.


6.


נסיים במובן מאליו, האמור לעיל אינו בגדר ייעוץ משפטי. בכל מקרה עליכם להיעזר ביועץ משפטי מתאים להבנת הדרישות הספציפיות בכל דיון והחלטה.