נובמבר  2022

ריבוי תובענות ייצוגיות בנושא שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, נובעת, בין היתר, מהעובדה שהגשת תובענות ייצוגיות בעניין זה אינה כרוכה בתשלום אגרה, וזאת בשונה ממרבית התחומים האחרים בגינם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות, וכן מכך שבתביעות ייצוגיות בתחום ההנגשה ניתן לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק. כמו-כן, מדובר על הליכים פשוטים יחסים, כאשר פעמים רבות, ניתן להוכיח קיומה של הפרה לכאורה באופן שאינו מורכב יחסית.
ההוראות שנועדו לוודא כי אנשים בעלי מוגבלויות לא יופלו וכי לא תיפגע זכותם לנגישות, קבועות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1988 ("חוק השוויון"), ובתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), תשע"ג-2013 ("תקנות השוויון"). חוק השוויון קובע, בין היתר, כי אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי; כי לא מפלים אדם עם מוגבלות ולא פוגעים בזכותו לנגישות; וכי הזכות לנגישות והחובה לבצע התאמות לנגישות ניתן למטרות רווח ובין שלא למטרות רווח.
ומהו שירות ציבורי? המחוקק קבע מגוון שירותים העונים להגדרת המונח "שירות ציבורי", ובין היתר: בריאות, בידור, חינוך, השכלה, פנאי, רווחה, ספורט, תיירות, תחבורה, תרבות, הארחה, מסחר, דת, אנרגיה, בזק, בנקאות, אשראי, ביטוח, ושירותים פנסיונים. יודגש, כי האחריות לביצוע ההתאמות הנדרשות לטובת אנשים עם מוגבלויות, מוטל על ספק השירות.
בנוסף להוראות הכלליות הקבועות בחוק השוויון, אשר נועדו לוודא כי אנשים בעלי מוגבלות לא יופלו וכי לא תיפגע זכותם לנגישות, נקבעו הוראות ספציפיות בתקנות השוויון הנוגעות להתאמות נגישות עבור אנשים עם מוגבלות. להלן נפרט שלוש התאמות נגישות, אשר לאחרונה אנו עדים לריבוי הליכים (ובפרט ייצוגיים) בגין הפרתן.

חשוב לציין כי בחלק מהבקשות לאישור תובענות כייצוגיות בתחום הנגישות, הקבוצה המיוצגת הנטענת כוללת את כל בעלי המוגבלות הרלוונטיים, ולא רק את בעלי המוגבלויות שהם לקוחות החברה המשיבה.
התאמת נגישות למערכת ניתוב שיחות: הנגשה של מערכות לניתוב שיחות, באופן שיקל על אנשים בעלי לקויי שמיעה לקבל אינפורמציה ושירות לקוחות, ובכך לתרום לשילובם בחברה תוך מתן האפשרות לקבל שירותים ומידע. מאחר שרעשי רקע, מוסיקת רקע, עוצמת קול נמוכה או דיבור מהיר מקשים על אנשים עם מוגבלות בשמיעה להבין את הנאמר, נקבעו בתקנות השוויון הוראות לפיהן השמעת מוזיקת רקע בתפריט בנתב שיחות, על רקע המלל הנשמע בתפריט, היא אסורה. על כן, ההקלטה בנתב צריכה להיות בשפה פשוטה ובקצב איטי, ללא מוסיקת רקע, ועליה להיות מושמעת עם תחילת מסירת המידע המוקלט ובכל השפות שניתן בהן המידע לציבור.
התקנת מערכת עזר לשמיעה בעמדות שירות: התקנת מערכות עזר לשמיעה בעמדות שירות, באופן שייסע לאנשים עם מוגבלות בשמיעה לנטרל ולהפחית רעשי רקע, הדהוד גלי והמרחק בניהם. על-מנת לאפשר לבעלי מוגבלות בשמירה לשפר את התפקוד השמיעתי, נקבעו הוראות בתקנות השוויות לפיהן יותקנו בעמדות שרות מערכות עזר לשמיעה באמצעות מיקרופון, אשר מעביר את דברי נציג השירות ללקוח: לפחות בעמדת שירות אחת מכל סוג של שירות, ובכל מקום בו ניתן השירות הציבורי, תפעל מערכת עזר לשמיעה מסוג לולאת השראה, הכוללת גם מיקרופון חיצוני ואפשרות לחיבור אוזניות; תותקן מערכת עזרה לשמיעה גם בעמדת שירות סגורה (עם חציצה מלאה בין נותן ומקבל השירות); בעמדות שהונגשו במערכת עזר יופיע סמל הנגישות לאנשים עם מוגבלות בשמיעה ויהיה שילוט הדרכה; מערכת העזר תופעל בכל זמן שעמדת השירות פועלת, וכאמור בעמדה אחת לפחות מכל סוג של שירות הניתן במקום; קיימת חובה לפרסם באתר האינטרנט את התאמות הנגישות שבוצעו בשירות ובמקום שבו הוא ניתן, לרבות ובפרט באתר האינטרנט.
אי-התאמת נגישות בשירותי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות ובעלי לקות ראיה: התאמת שירותי אינטרנט באופן שיסייע לבעלי לקויות ראיה בחומות שונות תוך מתן אפשרות לעשות שימוש בשירותי אינטרנט, בלא פגיעה בזכותם שלא יופלו נוכח מוגבלותם, וכן בזכותם לנגישות, למשל, באמצעות התאמת השירות לשימוש באמצעות קוראי מסך או מתן פתרונות חלופיים למילוי טפסים. לפיכך, בהתאם להוראות תקנות השוויון, כל נותן שירות כמפורט בתקנות מחויב לעמוד בהוראות ה-Web Content Accessibility Guidelines 2.0, ובהוראות תקן ישראלי 5568. יודגש, כי כאשר מדובר באי-הנגשת שירותי אינטרנט, תקנות שוויון קובעות חובת פנייה מוקדמת של 60 ימים על-מנת לאפשר לבעל העסק או החברה לתקן את הליקויים.

נוכח ריבוי תובענות ייצוגיות נגד עוסקים וחברות שונות בתחום, מומלץ לדירקטוריון לעלות את נושא הנגישות, על רבדיו, לסדר היום בחברה ולפקח כי התאמות הנגישות הנדרשות מבוצעות בהתאם להוראות הדין, לרבות באמצעות מורשה נגישות מוסמך, וזאת על-מנת לוודא את עמידת החברה בהוראות הדין בנושא הנגישות ויישור קו בהתאם. פעולות כאמור, מעבר להיותן ראויות ונדרשות על-פי דין, יסייעו בצמצום חשיפה לנקיטת הליכים משפטיים, לרבות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות מחמת אי-הנגשת השירותים המסופקים על-ידי החברה.
הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח תיקון מספר 23 לחוק שוויון. תיקון זה נכנס לתוקפו לפני זמן קצר ויצר מסלול אכיפה מנהלי של הוראות הנגישות והייצוג ההולם על-פי חוק השוויון, המאפשר לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לתבוע – כמיופת-כוחו של אדם בעל מוגבלות – את מי שהפר את חובות הנגישות, או את מי שהפלה אדם בעל מוגבלות במתן שירות ציבורי, וכן להטיל עיצומים כספיים על מי שהפר את חובת ההנגשה או את חובת הייצוג ההולם.