בואו נעזוב לרגע את העיסוק באקטיביזם שיפוטי לטובת פוסט קצר על אקטיביזם בשוק ההון.
למי שלא מכיר אסביר שמדובר בתופעה רווחת בה קרנות אקטיביסטיות אוספות מניות של חברה מסוימת וברגע אחד מנסות לכפות על אותה החברה אסטרטגיה עסקית חדשה, שינוי בממשל התאגידי, חלוקת דיבידנדים, רכישה עצמית של מניות ועוד שלל דרישות.
היופי, בעיניי הקרנות, הוא שלא נדרש בהכרח להגיע לאחזקת שליטה או אפילו אחזקה משמעותית כדי להתחיל ולייצר את רעש השינוי.
הרעש הזכור ביותר במקומותינו, נשמע בנובמבר 2017 אז היתה זאת קרן סטארבורד שניסתה להפוך את השמיים עבור חברת מלאנוקס, אחת מחברות ההיי-טק המוצלחות שצמחו בישראל.
למה? כי לשיטת סטארבורד, באותם ימים, מלאנוקס פספסה הזדמנויות, כמו להימכר למארוול לפי שווי חברה של 2.5 מיליארד דולר.
פחות משנה וחצי מרגע ניסיון ההשתלטות העוינת של סטארבורד, אותה מלאנוקס כבר נמכרה באקזיט הגבוה ביותר של חברת היי-טק ישראלית עד היום, כמעט 7 מיליארד דולר. האם הכניסה של סטארבורד היא שיצרה את הערך האדיר הזה למשקיעי החברה?
מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, שהתראיין לאחרונה לפודקאסט המצוין של דובי פרנסס ("ההחלטה"), הסביר כיצד עמד אל מול סטארבורד ועצר את מרבית המהפכות שהקרן ניסתה להביא על החברה.
הכניסה של סטארבורד אומנם שמה את מלאנוקס על המדף והיוותה את נקודת הפתיחה לתחרות על רכישתה, אבל לא שינתה את האסטרטגיה של החברה. לראיה, וולדמן אף גילה באותה שיחה שהתנגד למכירת החברה, במרץ 2019 ל-Nvidia, אך נותר בדעת מיעוט והבין שהיכולת לסכל עסקה שכזו עבור בעלי המניות באותה עת עלולה שלא להתקבל.
נותר רק לשער להיכן היה נוסק שוויה של מאלנוקס תחת ניהולו המעולה והרעב של וולדמן אילו היתה נשארת עצמאית, על רקע גל העליות שאפיינו את הסקטור ב-2021.
אז למה העיסוק באקטיביזם הופך מעניין דווקא כעת? בעיקר על רקע אימוץ של הליך הצבעה חדש לדירקטוריונים של חברות בארה"ב, שנכנס לתוקפו ב-1 בספטמבר 2022, ושבגדול שם את כישוריו וניסיונו של כל דירקטור המועמד למשרה תחת זכוכית מגדלת.
ההליך החדש לבחירת דירקטורים, The Universal Proxy, נשמע טכני בעיקרו אבל למעשה הוא מחייב חברות לצרף לרשימת המועמדים לדירקטוריון גם דירקטורים אקטיביסטיים.
בסקירה הרבעונית של השותפה האסטרטגית שלנו בגלברט-כהנא, חברת FTI Consulting, נמצא ש-72% מהמהלכים האקטיביסטיים שבוצעו בארה"ב בשנתיים האחרונות הופנו כלפי חברות בהן כיהנו 3 דירקטורים או יותר במשך 10 שנים ויותר, כמו גם בחברות שהתאפיינו בדירקטורים שסבלו מהיעדר ניסיון מקצועי רלוונטי או הבנה וגישה לתחום המשקיעים.
האם זה כבר משפיע? נדמה שכן. החל מהרבעון השלישי של 2022 החברות הראשונות לחשוש ממהלכים אקטיביסטים כנגדן הן חברות בעלות שווי שוק של פחות מ-2 מיליארד דולר, המתמודדות עם מספר כפול של ניסיונות למהלכים אקטיביסטיים בהשוואה למי שהובילו את הרשימה עד אותו עת, חברות הענק ה-Large Cap.
לסקירה המלאה ולניתוח על בסיס מגזר ראו בלינק הבא: