ספטמבר 2023



כלים למימוש אחריות הדירקטור בתחום הסייבר
סגירת הדיסוננס בין הדירקטור, דרישות החוק ומנהלי אבטחת מידע
עידו גנור, מנכ"ל איי פי וי סקיוריטי ו-CISOteria
מה היה אומר אלברט איינשטיין על תחום הסייבר לו היה דירקטור? "It’s INSANE"
במהלך שלוש השנים האחרונות גדל תקציב אבטחת המידע בחברות ציבוריות ל־15% מסך היקף התקציב של ה־IT (מ־1%-2%). נרכשו טכנולוגיות חדשניות וכוח האדם גדל משמעותית. והאיומים? גדלו עוד יותר. לדברי מנהלי אבטחת מידע (CISO), "הסיכוי לאירוע כופרה עומד על מעל 80%". 
 
"אז מדוע ממשיכים לעשות שוב ושוב אותו דבר ומצפים שהתוצאות ישתנו? ,היה שואל את ה־CISO אלברט איינשטיין, לו היה נוכח בחדר, לאור הגדרתו שאי ־ שפיות היא: "לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות."

זה לא מכבר המחוקק ורשות ניירות הערך שינו את מחויבויות הדירקטורים בתחום הסייבר. עד כה נדרש הדירקטור רק לפקח, אך כיום דירקטור נדרש להיות מעורב בניהול, לוודא ולדאוג שמתבצע תהליך מסודר להגנת המידע ומניעת אירועי סייבר בפועל. תהליך זה כולל דיון פרטני, איסוף כל המידע הנדרש, בדיקת חלופות, קבלת חוות דעת מומחים וקבלת החלטות.
ב־23 לינואר, 2023 פרסמה הרשות לניירות ערך עדכון לעמדת סגל 105-33 בנושא גילוי בתחום הסייבר הנדרש מתאגידים מדווחים. עיקרי העדכון מחייבים תאגידים לדווח ולפרט על מדיניות ואסטרטגיות ניהול סיכוני סייבר, כאשר למעורבות הדירקטוריון משקל וחשיבות רבה בפיקוח על סיכוני סייבר, וכן כי יש לבצע הערכת סיכוני סייבר ולנהלם על בסיס מתודולוגיה מקובלת דוגמת סקר סיכונים, קביעת תכנית עבודה שנתית בתחום הסייבר ועריכת בקרות על ביצועה ועל אופן ניהול סיכוני הסייבר באמצעות ביקורת פנים ועוד.
ב־10 לספטמבר, 2023 פרסמה רשות הגנת הפרטיות טיוטת הנחיה בנושא תפקיד הדירקטוריון בקיום חובות החברה לפי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). בין השאר קובעת ההנחיה כי דירקטוריון החברה הוא הגורם המתאים לבצע את החובות שקבועות בתקנות, כגון קיום דיון בדירקטוריון בתוצאות סקר הסיכונים ותוצאות מבדקי חדירות שהחברה מחויבת לערוך, קיום דיון רבעוני או שנתי בדירקטוריון באירועי אבטחת המידע שהתרחשו בארגון ועוד.
הדיסוננס בין החוק, ההנהלה והדירקטוריון, ומנהלי אבטחת המידע
 לאור האמור לעיל, הרי שהדירקטורים מחויבים לוודא קיום תהליכים סדורים בארגון בכל הקשור לניהול סיכונים ותהליכים ומתוך קבלת תשובות לשאלות האלה:
⦿  מהם סיכוני הסייבר במונחים עסקיים ($$, חיי אדם)?
⦿ מהו הסיכוי למימוש הסיכונים העסקיים? מהו זמן חזרה לשגרה?
⦿ האם אנחנו עומדים בדרישות חוק הגנת הפרטיות? בהנחיות הרשות לניירות ערך?
⦿ מהו תיאבון הסיכון שלנו ב־$$? האם יש לנו ביטוח סייבר (RiskTransfer)?
⦿ האם חווינו אירועי אבטחת מידע? אילו? כמה? ומה היה הנזק?
⦿  האם אנחנו משקיעים מספיק להפחתת הסיכונים? מה נדרש שעוד לא ביצענו?
⦿ ובקצרה האם אנו עומדים בדרישות החוק? האם המידע שלנו ושל לקוחותינו
מאובטח כראוי?

 לדאבוננו התשובות הנפוצות של מנהלי אבטחת המידע לדירקטוריון אינן נותנות מענה, אלא מתייחסות לטיב היישום של עוד מוצרים וטכנולוגיות בארגוננו. תשובות כגון שדרגנו את חומת האש, קנינו ויישמנו NAC וערכנו הדרכות לכל העובדים, יש לנו מדיניות אבטחת מידע ונהלים, ביצענו יישור קו של כל השרתים. נותרו לנו רק כמה עמדות עם windows 7, חייבים להגדיל את תקציב ההשקעה באבטחת מידע וכד'.שורש הדיסוננס בין השאלות לתשובות נוגע להגדרה של אלברט איינשטיין לאי־שפיות:
⦿ רוב ה־CISOs הם בעלי רקע טכנולוגי ללא הבנה עסקית (וללא הכרת השפה העסקית).
⦿ איומי סייבר מסווגים בהנהלות כבעיה טכנולוגית שדורשת עוד טכנולוגיות.
זאת אף ש־95% מאירועי אבטחת המידע בעולם מקורם בתהליכים לקויים.
⦿
קיים מחסור בכלים לניהול תהליכים ואנשים עם insights מעולם הסייבר.
⦿ אין כלים לתרגום האיום הטכנולוגי לסיכון עסקי ומעקב אחריו 24/7.
התוצאות: לדירקטורים אין מידע שמאפשר קבלת החלטות, הסבירות לאירוע כופרה עומדת על 80%, ממוצע זמן חזרה לשגרה מאירוע אבטחת מידע עומד על 20 ימים, ואין תאימות לחוקים ולתקנות.
מניהול פרצות וטכנולוגיות לניהול סיכונים ותהליכים
מכיוון שעוד ועוד טכנולוגיות וכוח אדם לא הוכיחו שהם מפחיתים את סיכוני הסייבר ואינם מסייעים לארגונים לעמוד בדרישות החוק והתקנות, הרי שהפתרון טמון בשינוי התפיסה ובמיקוד בשורש הבעיה – איכות התהליכים בארגון. נדרש לעבור מניהול אבטחה אופרטיבי לניהול אבטחה אסטרטגי. המשמעות היא: 
- מעורבות ואחריות הנהלה – לא עוד בעיה טכנולוגית לצוות הטכנולוגיה.
- מיקוד וטיפול בשורש הבעיה: תהליכים – עוד טכנולוגיה ללא תהליכים לא תפתור את הבעיה.
- מעקב שוטף 24/7 אחר הסיכונים העסקיים – ולא אחר איומי סייבר בלבד.
היכולת לתרגם את סיכוני הסייבר הטכנולוגיים לסיכונים עסקיים ולעקוב אחריהם 24/7 היא מרכיב קריטי בניהול ההגנה והתאימות של הארגון, והיא מאפשרת לדירקטוריון לקבוע את תיאבון הסיכון ולשלוט בו (ב־$$). נוסף לכך, היא מאפשרת לצוותי אבטחת המידע לקבוע סדרי עדיפויות לטיפול בהתאם לסיכון העסקי ולראות האם וכיצד פעולותיהם משפיעות על הקטנת הסיכון העסקי.

החל משנת 2005, חברת IPV Security עורכת סקרי סיכוני אבטחת מידע וסייבר מתוך תרגום הסיכון הטכנולוגי לסיכון העסקי ולנכסי המידע של הארגון. סקרי הסיכונים מתמקדים בשורש הבעיות. כאשר במהלך סקר סיכונים מתגלה פרצה באחד מרכיבי ההגנה של הארגון, הרי שהמסקנה היא לא שיש לתקן את הפרצה בלבד, אלא שיש לנתח איזה תהליך לקוי אפשר את קיום הפרצה. טיפול בתהליך הוא טיפול שורש אשר יוודא כי פרצות דומות לא יישנו לעולם.
ציפיות רשות ניירות הערך ורשות הגנת הפרטיות הן כי דירקטורים לא יוודאו את קיומם של סקרי סיכונים בלבד, אלא יפעלו למימוש תהליכים שוטפים לניהול וטיפול בסיכונים – וכיצד אפשר לממש אחריות זו ללא יכולת לקבלת שקיפות (Visibility) של מצב הסיכונים לארגון 24/7?

ניהול סיכונים ותהליכים אינו Rocket Science
בשנת 2015 הקמנו והתחלנו לפתח את CISOteria, פלטפורמה אשר קיבלה אישור פטנט ממשרדי הפטנטים של ארה"ב, ישראל, אירופה ויפן. CISOteria מכמתת את סיכוני הסייבר לארגון במונחים עסקיים ונותנת שקיפות לכל דרגי הארגון בכל הנוגע לסטטוס סיכוני הסייבר העסקיים 24/7. CISOteria היא פלטפורמה אשר יוזמת המלצות להקטנת הסיכון העסקי על בסיס מעקב אחר התהליכים בארגון.

בתחילת השנה, במשך חודשים מספר, ליווינו חברה ציבורית, והשילוב של היכולות המצטברות של מומחי IPV Security ומערכת CISOteria אפשרו לנו לערוך תהליך שבו ביצענו טרנפורמציה – ממצב שבו לא קיימים ניהול סיכונים ועמידה בדרישות הרגולציות כלל למצב שבו ישנם ניהול סיכונים והגנות, וכמובן הסיכוי לאירוע אבטחת מידע ירד לאחוזים בודדים. עיקרי התהליך כללו:
1)    סקר סיכונים ובניית תכנית עבודה – אשר כלל מיפוי נכסים, איומים וסיכונים, ניתוח פערים מול חוק הגנת הפרטיות, מיפוי מעגלי הגנת המידע, מבדקי חדירה, מבדק מוכנות לאירוע כופרה ועוד.
2)    שירות ניהול אבטחת מידע (CISO-as-a-Service) – אשר כלל מעקב אחר סגירת פערים, ניהול שגרת בקרות, מעקב אחר יישום תוכנית עבודה, ניהול ועדת היגוי, ביצוע תרגולות ועוד.
3)    יישום פלטפורמת CISOteria לניהול סיכונים ותהליכים 24/7 – אשר מאפשרת ניהול סגירת הפערים, איסוף ושמירה של מודיעין וידע, מעקב אחר יישום רמת הפרואקטיביות של הארגון, מעקב אחר עמידה בחוק הגנת הפרטיות, מעקב אחר ציון הסיכון 24/7, קבלת מידע מודיעיני ועוד.

סיכום
ארגונים ודירקטוריונים מחויבים לאמץ את דרישות החוק ולקבל בעלות על ניהול סיכוני הסייבר והתהליכים הקשורים אליהם. מדיניות ה"לא ידעתי ו/או אני לא מבין" אינה רלוונטית. לצורך זאת, יש לאמץ ניהול אבטחה אסטרטגי אשר ממוקד תהליכים ומאפשר את ניהול הסיכונים ומעקב אחריהם 24/7.
הסתייעות בשירותי מיקור חוץ ומומחים בתחום אבטחת מידע וכן כלים בתחום, מאפשרים ליישם את דרישות החוק באופן שימנע פריצות ואירועי אבטחת מידע וחשיפות, כגון זו לה זכתה חברת "גולד בונד" בתחילת שנת 2023.

מוצרים דוגמת CISOteria בשילוב עם חברות ייעוץ מנוסות כ־IPV Security מאפשרים:
- אכיפה וניהול של כל פעילויות אבטחת המידע והרגולציה ממקום אחד.
- כימות ומעקב אחר ציון הסיכון העסקי ותרגומו למונים עסקיים ($$).
- קבלת נתונים המאפשרים קבלת החלטות מושכלות. צמצום "כיבוי שריפות".
- ייעול, אופטימיזציה ושליטה 24/7 על פעילויות הסייבר של צוותי אבטחת המידע.
- שיתוף נתונים סטטיסטיים ותובנות מלקוחות אחרים.
 התוצאות: מידע אפקטיבי לדירקטורים המאפשר קבלת החלטות, הסבירות לאירוע כופרה יורדת לאחוזים בודדים, ממוצע זמן חזרה לשגרה מאירוע אבטחת מידע יורד לשעות בודדות וללא נזק של ממש וכמובן תאימות מלאה לדרישות החוקים והתקנות.
כפי שאמר מנהל מערכות המידע של אוניברסיטת רייכמן, מר מייק ריי, "CISOteria היא הפתרון שחיפשתי זמן רב. 
היא פתרון שנותן לי תמונת מצב עדכנית 24/7 בנוגע לרמת החשיפה של האוניברסיטה לסיכוני סייבר, ומאפשר 
לי לקבל החלטות מושכלות ולקבוע סדרי עדיפויות."