שיתוף   שיתוף המייל

       ספטמבר 2015
 






























מהי הפרקטיקה ביישום צו איסור הלבנת הון
לדירקטורים ונושאי משרה

 
אריאל פטל, רו"ח  קבוצת רואי חשבון אליוט ישראל
ניר זיכלינסקי, רו"ח, מנכ"ל SRI Global Group

1. רקע
במהלך ספטמבר 2015[1], נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014 (להלן: "הצו").

לאור מורכבות הנושא, ננסה במסגרת מאמר זה להתמקד באופן יישומו על ידי דירקטורים ונושאי משרה בתאגידים בשני נושאים עיקריים:
1. מינוי מיופה כח מטעם החברה בנושא.
2. בחינת רמת הסיכון של החברה בה משמשים הדירקטורים ונושאי החברה בראי הצו.

נקבע[2] כי נותן שירות עסקי לא ייתן שירות עסקי ללקוח בלא שזיהה את הלקוח ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח לפי הטופס בתוספת הראשונה בצו; ואולם לגבי לקוח חוזר- נותן שירות עסקי יבצע הליך של הכרת לקוח רק בעת ההתקשרות הראשונה עמו, וכן במקרה שבו השירות העסקי המבוקש שונה מהותית מהאופן שבו נותן השירות העסקי מכיר את הלקוח משירותים קודמים שהוא נתן ללקוח. במסגרת הליך הכרת הלקוח יש לבחון את הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור וכן לאמת את פרטי הזיהוי של הלקוח כמוסבר בהמשך.
בשונה מההוראות המחייבות מוסדות כספיים לדווח ולמסור פרטים באופן יזום לרשות לאיסור הלבנת הון, החובה שנקבעה לרואי חשבון ועורכי דין אינה כוללת דיווח מכל סוג שהוא.

2.הגדרת 'נותן שירות עסקי' ו'שירות עסקי' ופרשנות אודות ההגדרות
סעיף 8ב[3] לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (נוסח חדש) (להלן: "החוק") מגדיר:

  1. "נותן שירות עסקי-עורך דין או רואה חשבון, שמבצע או מתבקש לבצע, בעבור לקוח, שירות עסקי במסגרת שירות מקצועי מטעמו."
הערות:
  1. היות והגדרת לקוח בחוק ממעטת עובד, הצו אינו חל במסגרת מערכת יחסי עובד-מעביד, כך למשל סמנכ"ל כספים בתאגיד.
  2. הצו כן חל על לקוחות קיימים שמתן השירות ניתן להם לפני כניסת הצו לתוקף וימשיך להינתן לאחר כניסתו לתוקף.
  1. "שירות עסקי-כל אחת מהפעולות המפורטות להלן:
  1. קניה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי;
  2. קניה או מכירה של עסק;
  3. ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1-4 ו-6 לתוספת השלישית;
  4. קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של התאגיד;
  5. הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר."

3. בחינת תחולת הצו על פעולת ביקורת דוחות כספיים ושירותים נלווים אחרים הניתנים על ידי רואה חשבון ללקוח
שירותי ביקורת דוחות כספיים והנהלת חשבונות
מתן שירותי ביקורת דוחות כספיים ושירותי הנהלת חשבונות אינם נכללים בתחולת הגדרת שירות עסקי ולפיכך אינם נכללים במסגרת הצו.
לשון הצו ברורה, והיא מחילה את החובות רק בהתייחס לפעולות אקטיביות של קניה, מכירה וניהול. לפיכך, עמדתנו היא כי רואה חשבון ועורך דין המייעצים או מסייעים ללקוחותיהם אינם נכנסים לתחולת החובות בצו, שכן אין בכך כדי להעיד על שלב מתקדם של "קניה", "מכירה" ו"ניהול". הפרשנות המקובלת היא כי מידת מעורבותו של נותן השירות היא הקובעת לעניין ההגדרה ולא התואר שניתן לנותן השירות.

4. תרשים זרימה לתשומת ליבם של דירקטורים ונושאי משרה ליישום נוהל "הכר את הלקוח" וקבלת החלטות נוהל הכרת הלקוח ייושם על ידי רואה חשבון ועורך דין כלפי הלקוח. הדירקטוריון מתבקש לקבוע מי יהיה הנציג לביצוע הנוהל ואפשר שיהיה מדובר בעובד שאינו נושא משרה. תשומת לב הדירקטורים ונושאי המשרה מעבר ליישומו של התהליך, האם החברה בה אתם מכהנים נחשבת בסיכון גבוה על פי הצו כמובהר בשלב 5 בתרשים.
להלן תרשים זרימה ליישום הצו בידי עו"ד/רו"ח(הדירקטורים ונושאי המשרה יבחנו שאכן האמור בתרשים יושם):
 
שלב 1 - בחינת כניסה לתחולת הצו - האם הנך נותן שירות עסקי (עורך דין או רואה חשבון) והאם קיימת כניסה לתחולת הצו על ידי מתן שירות עסקי כהגדרתו בחוק? אם התשובה לשתי השאלות חיוביות, המשך לשלב הבא. אם התשובה שלילית לפחות לאחת משתי השאלות, לא קיימת תחולה להוראות הצו.
 
 
שלב 2 - טופס הכרת הלקוח - בשלב זה מסור ללקוח את טופס הכרת לקוח-לשם כך יש לצלם את הדפים מתוך התוספת הראשונה[1] או לחילופין-בקישור שלהלן מצוי שאלון הכרת הלקוח בשפות אנגלית, ערבית, רוסית וכמובן עברית.
http://index.justice.gov.il/Units/FBPS/Obligations/Pages/Forms.aspx
נזכיר שוב, שהשאלון נמסר למילוי בידי הלקוח, ואם הלקוח תאגיד-בידי מורשה חתימה, מיופה כוח או בעל כתב מינוי לפעול מטעם התאגיד.
 
 
שלב 3 – זיהוי ואימות פרטי הזיהוי של הלקוח - הזיהוי יעשה פנים אל פנים (סעיף 6 בצו) אלא אם לא קיימת אפשרות כאמור, שאז יתבצע זיהוי שאינו פנים אל פנים (על פי ההנחיות בסעיף 7 בצו).
האימות יכלול, בין השאר, קבלת המסמכים הבאים: ביחיד-העתק תעודת זהות, דרכון, רישיון נהיגה בתוקף כולל תמונה, דרכון לגבי תושב חוץ. לגבי תאגיד-פרטים כגון שם, תאריך, מקום ההתאגדות וכו'. לגבי קטין שטרם מלאו לו 16 שנים-מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופוסיו. [הנוסח המלא והמחייב לעניין אימות פרטים ודרישת מסמכים מפורט בסעיף 3(א) לצו]
 
 
שלב 4 - בחינת סבירות - בחן האם על פניהם הפרטים או מסמכי הזיהוי המצורפים לטופס הכרת לקוח אינם סבירים. אם זיהית חוסר סבירות, יש לבצע הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת או לקיים בירור עם הלקוח בדבר חוסר הסבירות.
 
 
שלב 5 - בחינת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור [סעיף 2(ג) לצו]- בחינת הסיכון תתבסס, בין השאר, על מאפייני הלקוח, סוג השירות העסקי המבוקש, מקור הכספים לשירות העסקי, סבירות הפרטים שנכללו בטופס הכרת לקוח וכן מידע שפורסם באתר האינטרנט של הממונה במשרד המשפטים (הכולל רשימה אסורה של גופים למתן שירות). על רואה החשבון/עורך הדין לתעד את מועד ביצוע הבדיקות כאמור.
זיהוי לקוחות בסיכון גבוה - בתוספת הרביעית נכללו נסיבות שעשויות להצביע על לקוחות בסיכון גבוה וביניהם: לקוח שהוא איש ציבור זר; לקוח המבצע פעילות במזומנים בסכומים גדולים בלא הסבר או היגיון עסקי; לקוח שלנותן השירות העסקי יש חשש שהוא קשור לגורמים עברייניים או פעילי טרור; לקוח המבקש לבצע שירות עסקי בכספים שלנותן השירות העסקי התעורר חשש בנוגע למקורם; לקוח המסרב למסור פרטים הנדרשים למילוי הצו.
 
 
שלב 6 - קבלת החלטה בדבר מתן או אי מתן שירות עסקי ללקוח - על נותן השירות העסקי לקבל החלטה האם קיים או לא קיים חשש בדבר פעולה של הלבנת הון וכתוצאה מהחלטתו זו-האם בכוונתו לתת את השירות המבוקש או לא לתתו מהחשש למתן שירות שיש בו פעולה בניגוד לחוק איסור הלבנת הון.
 
 
לסיכום, על כל דירקטור לדעת כי במסגרת הגברת המלחמה בהלבנת הון בישראל, נדרשים עורכי דין ורואי חשבון ליזום על פי צו איסור הלבנת הון פנייה לתאגיד (החל מחודש ספטמבר 2015) בבקשה שהנהלת התאגיד תמלא שאלון הכרת לקוח במקרים של פעולות מסוימות שנקבעו בצו. בשלב הבא, על אותם עורכי הדין ורואי החשבון מוטלת החובה לאמת את הנתונים ולהעריך את הסיכונים לכך שמקור הכספים לביצוע הפעולה מקורו בפשיעה ומטרתו הלבנת הון. לפיכך, מוצע לשאול בישיבת הדירקטוריון (אפשר במסגרת דיון בנושא "שונות") האם התקבלה פנייה מצד נותני השירות למילוי הטופס והאם החברה התבקשה למסור הבהרות נוספות עקב החשש מהלבנת הון או שמא הפנייה "נסגרה" לאחר שהערכת הסיכונים מצד נותן השירות לא העלתה חשש כאמור. רק אם קיים חשש להלבנת הון, יש לדרוש לקיים בהרחבה דיון בנושא, ובין היתר לדרוש מידע אודות סוג הפעולה שהחברה מבקשת לבצע בעזרת נותן השירות, הסבר בדבר מקורות המימון והסיבות לחששם של אותם נותני השירות לכך שמטרת הפעולה הינה הלבנת הון. כן מוצע לקיים דיון קבוע בנושא פניית נותני שירות אחת לתקופה, על פי שיקול דעת הדירקטוריון ולתעד את הליך קבלת ההחלטות בנושא.

 
[1] סעיף 11,  הצו פורסם ב 2 בדצמבר 2014  ונכנס לתוקף ב-2 בספטמבר 2015.
[2] סעיף 2(א).
[3] תיקון מס' 13 לחוק איסור הלבנת הון, התשע"ד 2014.





 

כניסה לאתר mail [email protected] 03-7363146