מהי הפרקטיקה ביישום צו איסור הלבנת הון
לדירקטורים ונושאי משרה

אריאל פטל, רו"ח, קבוצת רואי חשבון אליוט ישראל
ניר זיכלינסקי, רו"ח, מנכ"ל Sri Global Group

במהלך ספטמבר 2015 נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014 (להלן: "הצו").

לאור מורכבות הנושא, ננסה במסגרת מאמר זה להתמקד באופן יישומו על ידי דירקטורים ונושאי משרה בתאגידים בשני נושאים עיקריים:
1. מינוי מיופה כח מטעם החברה בנושא.
2. בחינת רמת הסיכון של החברה בה משמשים הדירקטורים ונושאי החברה בראי הצו.  

אם הגיע הזמן להקמת ועדת דירקטוריון ייעודיות לאיומי סייבר?

דן רבינוביץ, מנהל תחום אבטחת מידע, קבוצת היעוץ במערכות מידע, BDO זיו האפט
 

עד לפני זמן לא רב המושג "cybersecurity" כלל לא נשמע בחדרי הישיבות של דירקטוריונים. אם בכלל, עולם הסייבר נתפס כמרחב אקזוטי, שובב או אפל, באחריותו הבלעדית של המנמ"ר או של מנהל אבטחת המידע. הימים האלה חלפו; לאחר רשימה ארוכה של "פריצות פרופיל גבוה" (eBay ,Home Depot, JP Morgan, Sony Pictures, BNP – אלו רק כמה דוגמאות בולטות) אשר גרמו לירידה בערך המניות של החברות המותקפות, להפסדים כספיים, לאיבוד קניין רוחני, לחקירות מצד הרגולטור ולתביעות משפטיות, מתברר כי סיכון הסייבר מאתגר באופן ייחודי ומחייב התייחסות ישירה של הדירקטוריון.