בשנים האחרונות, עם התפתחות שיטות מקובלות ועקב התרחבות החשיפה של דירקטורים והמורכבות של המגזר העסקי, גבר בצורה ניכרת הצורך בהערכות שווי. כיום משתמשים בהערכות שווי לצרכי עסקאות, בתי משפט כמו גם לצרכים חשבונאיים ולצרכי מס רבים.
במהלך השנים 2007-2009 אומצה התקינה הבינלאומית בישראל. כחלק מתקינה זו גברה הדרישה להערכת שווי חברות במקרים של מיזוגים ורכישות, חדלות פירעון, בחינת ירידות ערך נכסים ומקרים רבים אחרים. בנוסף, עם התפתחות התחום, מדינות רבות כדוגמת ארה"ב, הסדירו בחקיקה את הדרישות לביצוע הערכות שווי ודורשות רישיון נפרד לביצוע הערכות שווי.
למרות התפתחויות אלו, בישראל עדיין אין חקיקה מסודרת המגדירה מי רשאי לעסוק בהערכות שווי ובאילו סטנדרטים צריך לעמוד בביצוע הערכות שווי. כתוצאה מכך, החליטה לשכת רואי החשבון בישראל לגבש פרסום מקצועי אשר מאגד מדיניות והסדרה של כללים בביצוע הערכות שווי לצורך קביעת השווי, לצרכי דוחות כספיים וצרכי מס. להלן עיקרי הפרסום:

 
לאחר פרסום זה וכחלק מהמגמה, גם הרשות לניירות ערך פרסמה לאחרונה כללים לבדיקת אי תלות מעריך השווי. לאור מקרים מהם עלה כי לא תמיד ברורות הנסיבות שפוגעות באי התלות של מעריך שווי, באה הרשות להבהיר מקרים נפוצים של יצירת תלות. בין היתר, נקבע כי נסיבות כגון ביצוע עסקאות בין החברה לבין מעריך השווי, מתן ייעוץ על ידי המעריך לרכישת הפעילות המוערכת, התניית שכר טרחה של המעריך בתוצאות ההערכה, החזקה בכמות משמעותית של מניות החברה על ידי המעריך והענקת שיפוי בלתי מוגבל - כולן פוגעות באי התלות של מעריך השווי.
המגמה של עיגון בפרסומים מקצועיים, תקנות ואף חוקים את מקצוע הערכות השווי מתחילה תהליך של הכרה בתחום כמקצוע בפני עצמו, אשר מצריך מיומנות ספציפית והבנה מעמיקה של ההשלכות של הערכות השווי. מגמה זו תאפשר להעלות את רמת הערכות השווי בישראל ולהגביר את האמון של הציבור בתחום. בנוסף, כלי זה, אשר מקורו באקדמיה, מסייע יותר ויותר לסייע לעולם העסקי בקבלת החלטות.