התיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1998 מחייב לערוך שינויים באתרים פיסיים ובאתרי אינטרנט לצורך הנגשתם לאנשים בעלי מוגבלות. ארגון שלא ינגיש את אתריו, עלול להיחשף לתביעת פיצויים בסכום של 50,000 ₪ בלא הוכחת נזק בשל עוולה.
נושאי משרה בכירים בארגונים ובכללם דירקטורים, חשופים בהגשת כתב אישום פלילי בשל העיקרון כי קיימת אחריות אישית על הדרג הניהולי של נושאי המשרה הרלוונטיים כפי שיפורט בהמשך:
1.חקיקה
בשנת 1998 נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, החוק מגדיר נגישות כ-"אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה שווה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתוכניות ובפעילויות המתקיימות בהם , והכל באופן שוויוני , מכובד, עצמאי ובטיחותי"

⦿	בין התקנות שהתפרסמו בעקבות החוק, הינם תקנות הקשורות לבניינים:

לבניין קיים:
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), תשע"ב-2011
לבניין חדש (שהיתר הבניה הוצא לאחר 1/8/2009):
תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970, תוספת שנייה, חלק ח'1, פרק א': בניין ציבורי חדש
2. מבנים החייבים בנגישות מתו"ס הם:
בבניין קיים כל המקומות העומדים לשימושו של הציבור, ובבניין חדש כל הבניין אמור להיות מונגש, בין היתר מקומות עבודה בבניינים חדשים.
הנגשת מתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה) מתייחסת לדרך הנגישה מהכניסה לבניין דרך המדרכה הציבורית, חניה נגישה, מעברים, דלתות, מעלית, בית מחסה וכו'.
3. מועדי הנגשה:
לוחות זמנים המוגדרים בחוק להנגשת מקומות ושירותים:
א. מקומות ציבוריים קיימים (בניינים ומקומות שאינם בניינים):
בבעלות רשות ציבורית (שאינה רשות מקומית) - עד 1 בנובמבר 2018.
o בבעלות רשות מקומית - עד 1 בנובמבר 2021.
o בבעלות אחרת (כגון חברה, עסק פרטי, עמותה) - עד 1 בנובמבר 2017 ( שיש לה יותר מ 5 מבנים, נכון להיום יש להנגיש 65% מהבניינים).
ב. שירותים ציבוריים:
o אם הם ניתנים על ידי רשות ציבורית או רשות מקומית - עד 1 בנובמבר 2018.
o אם הם ניתנים על ידי גורם פרטי (כגון עוסק פרטי, חברה, או עמותה) - עד 1 בנובמבר 2017.
לאור האמור, חברה פרטית, עסק פרטי, ועמותה חייבים להיות מונגשים לא יאוחר 1 נובמבר 2017.
4. רגלציה ואכיפה:
אכיפה פלילית
יחידת הפיקוח בנציבות לאנשים עם מוגבלויות מוסמכת להוציא ″צו נגישות″ למקום או לשירות, שבו מפורטות ההתאמות שיש לבצע, ולוח זמנים לביצוען. צו הנגישות הינו צו מנהלי שהפרתו עשויה להביא להגשת כתב אישום פלילי, וסנקציה הכוללת קנס מתמשך לכל יום שבו נמשכת ההפרה. ניתן להגיש את כתב האישום גם כנגד נושאי משרה בכירים זאת בשל העיקרון כי קיימת אחריות אישית על הדרג הניהולי של נושאי המשרה הרלוונטיים.
אכיפה אזרחית
אדם עם מוגבלות רשאי לתבוע את החייבים בנגישות על הפרה של חובת הנגישות. בית המשפט רשאי לפסוק לתובע פיצוי כספי אף ללא צורך בהוכחת נזק, במקרים המתאימים. נכון לחודש דצמבר 2014, גובה הפיצוי הוא כ-62,000 ₪ (גובה הפיצוי עמד בשנת 2005 על 50,000 ₪ והוא צמוד למדד). הנציבות מוסמכת להגיש תביעה אזרחית בשמה או בשמו של האדם. במקביל רשאי אדם עם מוגבלות, הנציבות או ארגון להגיש תובענה ייצוגית בשל הפרת חובות הנגישות.
גופים נוספים
בנוסף לסמכויות של נציבות השוויון, גם לרגולטורים אחרים יש סמכות לאכוף את הוראות הנגישות הרלבנטיות. לדוגמה, משרד התקשורת אוכף את הוראות הנגישות לפי תקנות נגישות בזק, והרשות המקומית אוכפת הפרות של הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה.
תביעות ייצוגיות
קיימת אפשרות לתביעה ייצוגית כנגד ארגון / חברה, תביעות ייצוגיות מובאות לערכה משפטית, ואישור תובנה ייצוגית תגרום לארגון לפיצוי כספי, יצוין כי כיום ממתינים להחלטות משפטיות מספר לא מועט של תביעות ייצוגיות בתחום הנגישות.
לסיכום: כל ארגון, חברה, תאגיד מחוייב להנגיש את המבנים שלו כאשר האחריות להנגשת המבנים הינה על נושאי המשרה ובכללם דירקטורים.
*המאמר דן בהנגשת מבנים, דרישת החוק דנה הנגשה נוספת במחויבת בחוק, כגון נגישות השירות לדוגמה: אתר אינטרנט, מדיה, הדרכות, נהלים, המצעי עזר וכו'.