|
| אוקטובר 2017 |
| | למה כדאי לנו דירקטור עצמאי? על עצמאות, מקצועיות והאתיקה של הדירקטור
ד"ר יובל דרור
| חוק החברות קובע בסעיף 11 ש "תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה" וש "ניתן [אך אל הכרח] להביא בחשבון את ענייניהם של נושיה, עובדיה, ואת עניינו של הציבור".
פרופ' עלי בוקשפן צוטט ב'כלכליסט' ש"אתיקה היא כלי עזר בלתי רגיל, גם דירקטורים זקוקים לתפיסה סדורה של עצמאות, הגינות ומקצועיות". זאת כחלק מהטענה כי המרחב המשפטי לאו דווקא מהווה את ספק התשובות היחיד או החשוב ביותר לשאלות של דירקטורים.
מוסכם על כולי עלמא כי תפקידו של הדירקטור מצריך לאזן בין אינטרסים שונים ועליו למצוא את שביל הזהב בין העדפות של מחזיקי עניין מגוונים. החקיקה המכוונת את צורת פעילותו ואת המגבלות על שיקול הדעת שלו מונעת בין היתר מלחצי ציבורים שונים שאינם שבעי רצון מהחלטות של דירקטוריוני חברות לאורך ההיסטוריה. כך, הצד המשפטני - הרגולטיבי הפך להיות המגדיר המרכזי של מרחב הפעולה ושיקול הדעת של הדירקטור.
ברצוני להראות כי מנקודות מבט אחרות מתהוות דרכים אחרות לברור האם דירקטור עושה את תפקידו כראוי – ובמקרים רבים דווקא ההיפך ממה שתציע הגישה המשפטנית. בדברים של עלי בוקשפן מוצעים שלושה ערכים, אך אפשר לטעון ששניים מתוכם אינם ערכים כלל וכלל.
| | |
| |
|
| | ביטוח סיכוני סייבר
טל פלדמן, סמנכ"ל - מנהל חטיבת עסקים וביטוח כללי , מדנס סוכנות
לביטוח בע"מ.
| דמיינו לרגע כי החברה שלכם נמצאת תחת מתקפה של האקר מוכשר הפורץ למאגרי המידע שלכם ומעתיק מידע רגיש כגון: כרטיסי אשראי, פרטיים חסויים של לקוחות, עובדים או מידע רפואי רגיש. מה תעשו כאשר תגלו שאתר האינטרנט שלכם קרס וכתוצאה מכך אינכם מסוגלים לקבל פניות של לקוחות, הזמנות ו/או לחייב כרטיסי אשראי? יתרה מכך, מה תעשו כאשר הטלפון יתחיל לצלצל ומהצד השני של הקו יהיו אלה לקוחות וספקים שנפגעו כאשר פרטיהם הרגישים זלגו לידיים לא ידועות ללא אישור.
תסריט אימים זה איננו לקוח מסרט מדע בדיוני אלא לצערנו הפך להיות תסריט יומיומי שכבר ארע לא אחת לחברות גדולות ולגופים ממשלתיים בישראל ובעולם. לצד אותן חברות ותאגידים גדולים כגון: חברות אשראי, תשתיות, בתי חולים, בנקים, רשתות חברתיות ואתריCOMMERCE E, ה"פצחנים" אינם פוסחים על עסקים קטנים ובינוניים ואולי אף מתעניינים בהם יותר.
יובהר, בד"כ העסקים הבינוניים והקטנים לא משקיעים את מירב המשאבים במערכות אבטחה ואנטי וירוס ומהווים יעד נוח למתקפה. כתוצאה מכך, האקרים רבים רואים בעסקים הקטנים והבינוניים כ"יעד פריצה איכותי" אשר עתיד להניב תגמול גבוה ביחס להשקעה.
האיום של מתקפות Cyber- בין אם המניע הינו כלכלי,
פלילי, אנרכיסטי או פוליטי – הולך ומחמיר במיוחד בישראל וכבר כיום מיטב המומחים בתחום
מודים כי כבר בלתי אפשרי למנוע את החדירה באופן מוחלט. המסקנה הינה כי עסקים מכל
הגדלים חשופים וישנה סבירות משמעותית כי מסיבה כלשהי יעשה שימוש במאגרי המידע
של התאגיד ללא אישור ולא למטרה שלשמה הם נאספו.
| |
| |
|
| | האם אנחנו עומדים לאבד שליטה?
מאת יעל אלמור-ליאון | בעידן בו ההתפתחות המואצת של תחום הבינה המלאכותית Artificial intelligence - ,מובלת ע"י ההתפתחות האקספוזנציאלית של הטכנולוגיה , עולות מגוון שאלות מורכבות איתן מתמודדים חוקרי התחום כשהבולטת מביניהן היא , האם אנחנו עומדים לאבד שליטה? העיסוק בנושא, בעל הניחוח העתידני, מעורר רתיעה ולעיתים קשה להבנה ברמה היישומית והפסיכולוגית, אך בהחלט מדובר בתרחיש אפשרי במסגרתו המין האנושי עומד לאבד שליטה על התנהלות חייו, מקומו בעולם והיכולת לשלוט בסביבה באופן שבו הוא מתנהל באלפי השנים האחרונות.
בהתייחס למגוון הנושאים ותחומי האחריות בהם עוסק הדירקטור כחלק ממהפכת החדשנות – חוצת הגבולות, ובכדי להתמקצע בתחום אשר מייצר דילמות מהותיות חדשות, בהן רב הגלוי על הנסתר, תוך קושי להעריף את קצב הצמיחה וההשפעה של שוק החברות, גדולות כקטנות, על הדירקטור לנקוט בגישת חשיבה וניתוח חדשנית בתכלית בכדי לנווט בבטחה באוקיאנוס האתגרים העסקיים המורכבים העומדים לפניו.
בינה מלאכותית Ai , היא
ענף של מדעי המחשב העוסק ביכולתם של מחשבים לפעול באופן המציג
יכולות השמורות עד כה רק לבינה האנושית. המטרות של הבינה המלאכותית יכולות לנוע
החל מפתרון בעיות מוגדרות ועד פתרון מסובך של בעיות מורכבות במיוחד אם היא אכן
תתחקה אחר פעולתו של המח האנושי. הבינה המלאכותית אף תשאף באופן תמידי לשפר את
היכולות שלה ולחתור לפתרון הבעיה באופן היעיל ביותר תוך שהיא מסוגלת לשנות את מבנה
היישות
שלה. בעוד בני האדם לא מסוגלים לשנות את מבנה המח שלהם, אלא רק לשפר את הידע והכישורים
שלהם.
| |
|
|
|
|
שלמה המלך 37-39 קרית אונו, מגדל המשרדים קומה 7
|
|
|
03-7363146
|
|
|
|