בעידן בו ההתפתחות המואצת של תחום הבינה המלאכותית Artificial intelligence - מובלת ע"י ההתפתחות האקספוזנציאלית של הטכנולוגיה , עולות מגוון שאלות מורכבות איתן מתמודדים חוקרי התחום כשהבולטת מביניהן היא , האם אנחנו עומדים לאבד שליטה? העיסוק בנושא, בעל הניחוח העתידני, מעורר רתיעה ולעיתים קשה להבנה ברמה היישומית והפסיכולוגית, אך בהחלט מדובר בתרחיש אפשרי במסגרתו המין האנושי עומד לאבד שליטה על התנהלות חייו, מקומו בעולם והיכולת לשלוט בסביבה באופן שבו הוא מתנהל באלפי השנים האחרונות.

בהתייחס למגוון הנושאים ותחומי האחריות בהם עוסק הדירקטור כחלק ממהפכת החדשנות – חוצת הגבולות, ובכדי להתמקצע בתחום אשר מייצר דילמות מהותיות חדשות, בהן רב הגלוי על הנסתר, תוך קושי להעריף את קצב הצמיחה וההשפעה של שוק החברות, גדולות כקטנות, על הדירקטור לנקוט בגישת חשיבה וניתוח חדשנית בתכלית בכדי לנווט בבטחה באוקיאנוס האתגרים העסקיים המורכבים העומדים לפניו.

בינה מלאכותית Ai , היא ענף של מדעי המחשב העוסק ביכולתם של מחשבים לפעול באופן המציג יכולות השמורות עד כה רק לבינה האנושית. המטרות של הבינה המלאכותית יכולות לנוע החל מפתרון בעיות מוגדרות ועד פתרון מסובך של בעיות מורכבות במיוחד אם היא אכן תתחקה אחר פעולתו של המח האנושי. הבינה המלאכותית אף תשאף באופן תמידי לשפר את היכולות שלה ולחתור לפתרון הבעיה באופן היעיל ביותר תוך שהיא מסוגלת לשנות את מבנה היישות שלה. בעוד בני האדם לא מסוגלים לשנות את מבנה המח שלהם, אלא רק לשפר את הידע והכישורים שלהם.

כדי להבין לאן צופה העתיד עלינו ראשית, לדון בשאלה האם המכונה מסוגלת לחשוב?
"מבחן טיורינג" שהוטבע בשנת 1950 ע"י אלן טיורין כמדד אפשרי למידה שבה יש למכונה כלשהי אינטיליגנציה והאם היא מסוגלת לבצע פעולות הכרוכות במחשבה כשהמובילה בהן היא זיהוי האם עומד מולך מכונה או יישות אנושית. אלן הבין שהיכולת של הבינה המלאכותית להתנהג כמו המח האנושי מוטלת בספק. הפילוסוף ג'ון סרל, אף מתח ביקורת על מבחן טיורינג וטען כי המבחן אינו מלמד דבר על יכולתה של המכונה ( דוגמת "החדר הסיני").

בשנת 1996 – כשגארי קספרוב אלוף העולם בשח התחרה נגד מחשב IBM ו "המכונה" לתדהמת הקהל, ניצחה את המח האנושי שהוגדר כמח החכם ביותר, החלו להניח שבמקרים של שאלות מוגבלות בתחום ספייציפי יכולתו של המחשב לא נופלת מיכולתו של האדם. קספרוב שהיה כ"כ בטוח בעצמו ,טען ש-IBM רימתה ודרש משחק חוזר ואילו IBM סירבה לכך ופירקה את המחשב. מאוחר יותר, IBM יצרה גרסה משודרגת שנקראה "Deeper blue" אשר חשבה 12 צעדים קדימה לעומת חשיבה של שחקני שחמט המבוססת על 10 מהלכים קדימה. . ווטסון שנוצרה גם כן ע"י ibm- פותחה כמערכת מחשב מבוססת בינה מלאכותית המיועדת להשיב על שאלות בשפה טבעית המפעילה טכניקות מתחומים שונים : עיבוד שפה טבעית, ייצוג ידע, אחזור מידע והסקה אוטומטית. מאגר הידע מבוסס שלה על עיבוד מקדים של מאות מיליוני דפים באינטרנט. ווטסון הצליחה לנצח ב-2011 בשעשועון "מלך הטריוויה" האמריקאי, מתחרים אנושיים. כיום המערכת משמשת למשימות כגון: סריקת מידע רפואי והמלצה, איתור איומי אבטחת מידע וסייבר, מחקר ובניית מודלים בתחום iot ,יצירת מתכונים ייחודיים, סיוע למורים, המלצות ללמידה מותאמת אישית ועוד.

אז מה שונה כיום? בעבר - היו נותנים למכונה הוראות מדויקות בשילוב מגוון נתונים מהעולם הדיגיטאלי והמכונה היתה לומדת לבד. היום -ה Science fiction הופך ל science fact ,אנחנו לא מבינים מה המכונה מייצרת ואיך היא חושבת – זה הכח שלה ולכן אנחנו לא בדיוק יודעים איך לשלוט עליה. המהפכה בעיצומה והיא משפיעה על כל תחומי החיים - Machine intelligence is her.

במסגרת המאמץ בשנים האחרונות להתחקות ואף להתעלות מעל הבינה האנושית, מפותחים בתאגידי מו"פ בעולם רובוטים למטרות מגוונות ביניהן שיפור חיי היום יום של המין האנושי. במסגרת הדיון האם ניתן לרתום את התפתחות הרובוטים לטובת האנושות טען דוגלאס הופשטטר, מחבר הספר "גדל, אשר, באך, אשר זכה בפרס פוליצר בשנת 1980 כי השכל האנושי כ"כ מפותח בעל תכונות עמוקות , מסובכות ומורכבות כך שיהיה מאוד קשה לחקותו. תהליך ההתחקות אחר הבינה אנושית מורכב למדי ולעיתים אך יוצא משליטה כפי שנחשף ביולי השנה כשצוות מדענים של הרשת החברתית הגדולה בעולם – פייסבוק נוכחו לדעת שבוטים שפיתחו: בוב ואליס הפסיקו לתקשר באנגלית ופיתחו שפה חדשה ויעילה באמצעותה תקשרו ביניהם. הנושא עסק ביכולת שלהם לנהל מו"מ בכדי להחליט איזו מטלות בוב יעשה ואיזה אליס. השפה שפותחה נפטרה מסמנטיקה של מילים, מבנה תחבירי, חברתי, רגשי, והשאירה רק ביטויים נחוצים. זה לא היה המקרה הראשון שבו חוקרים זיהו פיתוח של שפה חדשה ע"י מערכות בינה מלאכותית. במקרה הקודם הבינה המלאכותית של גוגל פיתחה לעצמה שפה חדשה שתאפשר לה לבצע את מטלותיה בצורה יעילה יותר . השפות הללו שממוצאות בזמן קצר מתפתחות לצורת תקשורת שכבר אינה דומה לתקשורת האנושית.

לצד התפניות הבלתי צפויות שעולות תוך כדי פיתוח , אנו כבר יכולים לחוש מגוון רב של פתרונות ריאליים אשר ייושמו בשנים הקרובות ויטיבו משמעותית עם חיי היום יום שלנו. דמיינו עולם בו...ההמתנה לנציג שירות נמשכת אפס שניות והוא זמין 24 שעות, 7 ימים ביממה ואפשר לבצע פעולות בכל רגע נתון. כשכרטיס האשראי שלכם לא יעבור בקופה, נציג של החברה ישלח לכם מיוזמתו הודעה מיידית עם פתרון ,ניתן יהיה לשאול שאלות רפואיות דיסקרטיות ולקבל תשובות מרובוט שמחובר לכל המאגרים הרפואיים ויודע לתת תשובות ברורות. ואף לקבל מידע על הטיסות הכי זולות ליעד מבוקש, מבלי שתיאלצו לסרוק את כל האפליקציות הקיימות. בעולם כזה, רובוטים יידעו שהפרסומת שרודפת אחריכם לכל אתר לא רלוונטית ויחליפו אותה במשהו אחר. צרכנים יוכלו לשאול שאלות והמידע יזרום אליהם. מספר מקומות העבודה יצטמצם, מכיוון שרובוטים ממוחשבים יחליפו את אנשי השירות, המכירות, המתכנתים...וכולנו, מובטלים ומועסקים כאחד, נהיה שקועים עוד יותר מתמיד בכתיבת הודעות בסלולר.

נשאלת השאלה האם מתודת הפתרונות שהוצגו אכן מטיבה עם המין האנושי? מצד אחד בני האדם רוצים שמישהו יעזור להם לנהל את עצמם ולפקח על מהלכים שונים שלהם אולם זו גם פרצה שקוראת לגנב כי התרחיש שהאקרים יוכלו לפרוץ ולשבש סדרי עולם בהחלט אפשרי...והאם יישום לא אנושי – הוא בכלל מספיק טוב? הלקוחה עדיין רוצה להתקשר ולשאול שאלות. האם זה כי היא באמת צריכה לדבר עם בן אנוש, או שהיא רוצה לשאול שאלות ספונטניות, להתלונן, ולקבל תשובה שנתפרה במיוחד עבורה? מאידך, הייתכן שלא נרצה יותר לדבר עם נציג אנושי?

כששאלו הורים לילדים מה הבוט הכי טוב לדעתך? עלתה תשובה גורפת "בעיני הכי טוב יהיה בוט שיוכל לייצג אותי בתוך קבוצת וואטסאפ של הגן...." הבוט יודע מה מעניין אותי. הוא עושה ניתוח למה שקורה שם. אם יש משהו שמעניין אותי - הוא יידע אותי . במקום 200 הודעות של שתי אימהות שרבו ביניהן, הבוט יסכם לי את כל הדיונים במשפט". ביפן גברים החלו להתחתן עם כלות וירטואליות בטקס שכולו מציאות מדומה כשהנשיקה כמעט אמיתית, ואילו בתחום הסקס הגידול בביקוש ל"רובוטיקת סקס" שמטרתה להציע סיפוק מיני עם מגע כמעט-אנושי הביא לפיתוח רובוטיקת סקס שיכולה לבצע 50 תנוחות מיניות שונות ומעוצבת במגוון אפשרויות. במקרה זה נשאלת השאלה ,האם יש לעודד שימוש ברובוטיקת סקס במרפאות לטיפול מיני במקרים של עברייני מין או אנשים עם מוגבלויות ומה ההשלכות העתידיות של השימוש המיני ברובוטים? פרופ' צבי שילר , יו"ר ארגון הרובוטים הישראלי, טוען שאנחנו רואים את קצה הקרחון של ההתפתחות הרובוטית. אם נסתכל עוד 10-15 שנים קדימה נראה רובוטים מסביבנו בחיי היום יום שלנו ונשאל את עצמנו - איך חיינו קודם?

כחלק מהדיון ביכולת של ה Ai להטיב עם המין האנושי אי אפשר להתעלם מהאתיקה המוגבלת שבשירותה–בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית בעולם העסקי, מגוון תאגידי ענק מחזיקים דאטה ומנהלים את פעולותיהם בהתאם לניתוח אנליטי עד הרמה הפרסונאלית בה מתבצע חיזוי פעולה לרמת הצרכן הבודד. אנחנו חיים בעולם בו אי אפשר להסתיר כמעט דבר וזאת משום שאנו משתמשים בכלים אשר מוצעים לנו לצריכה בחינם תמורת ויתור על סודיות בכל מה שקשור לפרטי חיינו הפרטיים. בארה"ב פותחה מערכת להעסקת עובדים אשר יודעת להצביע על נטייה מינית, נטייה פוליטית, פוטנציאל לדיכאון, אגרסיביות, שקרנים, כוונה להיכנס להריון וכד'. נשאלת השאלה מה המשמעות האתית של הדבר? האם כחברה או כתאגיד עסקי אנחנו רוצים להיות נקיים מאנשים בדיכאון או שעתידים לחלות? ומה קורה אם האלגוריתם מכליל מהכלל לפרט? כשמדובר באנשים זה יכול להרוס להם את החיים. השתייכות לסגמנטים "בעייתיים" או מועדים לפורענות יכולה להוביל להאשמות בפשעים שלא בוצעו, אי יכולת למצוא עבודה ועוד ולכן קופסה שחורה היא מאוד בעייתית.

מבחינה מוסרית, עולות שאלות מורכבות ועמוקות - האם הייתם רוצים לדעת מתי תמותו? מה הסיכוי של בן משפחה לחלות בדיכאון או אלצהיימר? האם הייתם רוצים לדעת כל מה שחושבים עליכם? ושיקראו את המחשבות שלכם? האם הייתם רוצים לבחור רק בן זוג שהוא בריא מבחינה גנטית? אנו נמצאים בתחילה של מהפיכה אשר מעלה שאלות פילוסופיות מורכבות בעלות השפעה מהותית על חיי המין האנושי בעתיד.
עולם עתידני או מציאות מתהווה? ע"פ מחקרים שפורסמו ע"י אונ' אוקספורד , עד שנת 2060, בינה מלאכותית תצליח לגבור על היכולת האנושית: בתוך 45 שנים - בינה מלאכותית תגבר על המוח האנושי עד 2024, ai תהיה טובה יותר בתרגום שפות, עד 2027 ai תנהג במשאיות באופן עצמאי וטוב יותר, עד 2049 סביר להניח שנקרא רבי מכר שנכתבו על ידי מכונות. מאידך קיים סיכוי של 5% בלבד שבינה מלאכותית ומכונות יביאו להכחדת המין האנושי שכן ישנן הוכחות חד-משמעיות לכך שמכונות יוכלו לגבור על היכולת האנושית רק במשימות מוגדרות ואילו אין עדין הוכחות חותכות לכך שבינה מלאכותית תוכל לפעול בצורה מורכבת על פני מגוון של משימות.

בהסתכלות על: לבינה המלאכותית סיכוי גבוה להגשים את מטרותיה וכדי לרתום אותה לטובת המין האנושי על מהנדסי העתיד לוודא שההגדרות והנחות העבודה שהם מכניסים לתהליך לא יהיו שגויות ויביאו לתוצאות הרסניות. מאידך קשה מאוד לנבא האם הבינה המלאכותית יכולה להביא ל"שלום עולמי" ובאיזו דרך? אולי ע"י הכחדת המין האנושי? המסקנה המתבקשת היא שאנחנו לא יכולים לעשות outsource על האחריות המוראלית שלנו למכונות, ai לא נותן לנו כרטיס של אתיקה, אנחנו חייבים לחקור, לקבל שקיפות ולשכלל ערכים בתהליך.
With great power comes great responsibility!