עם
הפנים להשקעות; עם הפנים לשווקים
רונן מנחם* – מנהל מחלקת השקעות
ואסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות
.jpg)
.jpg)
|
שיקולים לקבלת החלטות של ועדות השקעה
ועדת ההשקעות היא הכלי המרכזי, המאפשר לדירקטוריון של כל חברה לקבל החלטות עסקיות. כשמדובר בחברה ציבורית, רואה הדירקטוריון לנגד עיניו את טובת בעלי המניות שלו וכשמדובר בחברה המנהלת עבור לקוחותיה תכניות פנסיה וביטוח, קופות גמל וקרנות השתלמות, קרנות נאמנות ותיקי השקעות – צריך הדירקטוריון לסמוך על כך שההערכות הכלכליות וההמלצות ההשקעתיות, המובאות לפניו, משרתות את טובת הלקוחות והעמיתים והולמות את צרכיהם ואת פרופיל הסיכון שלהם.
צו השעה – פיתוח מומחיות שוק
אשר על כן, על הדירקטוריון לפתח ולסגל יכולות להבין, לבקר, לתקף ולאתגר את המלצות ועדת ההשקעות. בעידן בו הופכים הלקוחות מתוחכמים יותר והיכרותם עם הכלכלות, שוקי ההון והכספים בארץ ובחו"ל ועם חלופות ההשקעה הזמינות להם טובה יותר – חייב כל דירקטור לפתח מומחיות וידע שאינם פחותים. "ועדת ההשקעות" הניצבת לפניו היום רחבה יותר וכוללת למעשה את הציבור הרחב כולו.
כשמונחת לפתחו של הדירקטוריון הצעה לתיק השקעות חדש, עליו לבחון, בראש ובראשונה, את האפיקים הכלולים ואת משקל כל אחד מהם בתיק, אך אין הוא פטור מצלילה לתוך הנכסים המרכיבים כל אפיק ואפיק.
מבחן ה"צלילה"
כך, לדוגמא, עליו לא רק לשאול מדוע מוצע לתת משקל גבוה יותר, נאמר, למניות בחו"ל על פני מניות בארץ (והאם הובא בחשבון הצורך להמיר ₪ למט"ח אצל מי מהלקוחות), אלא בה בעת גם להתעניין מדוע עדיפה מניה של חברה מסוימת בארץ על פני חברה דומה בחו"ל; בדומה, אין הוא יכול להסתפק בהבנה מדוע משקלן המוצע של איגרות החוב צמודות המדד גבוה, נאמר, ממשקלן של איגרות החוב הלא צמודות, אלא לדעת בנוסף מדוע סבורה ועדת ההשקעות כי טוב יותר לרכוש איגרות חוב בעלות תקופות פדיון ארוך, נגיד, על פני תקופות פדיון קצר יותר. זאת ועוד: היה וועדת ההשקעות ממליצה להגדיל, נגיד, את משקלן של איגרות החוב הפרטיות על פני איגרות החוב הממשלתיות, צריך הדירקטוריון להבין כי מהלך זה כרוך בהגדלת סיכון המנפיק הגלום בתיק – הסיכון שהחברה המנפיקה לא תפרע את חובה, או חלקו – ולשאול אם תשואת הפדיון הנוספת מצדיקה זאת.
על מנת לברר סוגיות אלו ואחרות, לא די בכך שהדירקטוריון המודרני יכיר את המושגים הללו, אלא עליו להבין כיצד מתקשרות ההמלצות השונות של ועדת ההשקעות לתנאי השוק המשתנים.
הכרת הפירמידה מלמטה
הייתי מתאר כך את התמורות בתקשורת המודרנית, המתבקשת בין ועדת ההשקעות, או ההנהלה, לבין הדירקטוריון: כבעבר, הוועדה תמשיך להציג לדירקטוריון תיק השקעות מומלץ, שנבנה לפי גישת top – down קרי; בחירת האפיקים הרצויים – החלק האסטרטגי – ואחר כך ליקוט הנכסים וניירות הערך ההולמים כל אפיק – החלק הטקטי; אולם, בניגוד לעבר, על הדירקטוריון להראות יכולת רבה יותר לבחון את התיק לפי גישת bottom – up קרי; להכיר דווקא את הנכסים שנבחרו לתחתית הפירמידה. אם יתמיד לעשות כן, יוכל לתכלל את המלצות ועדת ההשקעות ולהסביר זאת טוב יותר, בעת הצורך, לבעלי המניות.
היערכות לתרחישים
ועדת ההשקעות חותרת לספק תחזיות כלכליות ברורות וחד משמעיות ככל הניתן, אך בסופו של יום, מדובר רק בתחזיות. בשוק ההון נוהגים להתבדח, כי תחזיות כלכליות ופיננסיות הן משימה קשה ביותר, במיוחד כשהן באות להסביר התפתחויות שכבר קרו...מכל מקום, טוב יעשו הדירקטורים אם לא יסתפקו בתוחלת התחזיות, אלא גם בשונות האפשרית. לפיכך, עליהם לבקש לקבל תרחישים שונים, לרבות תרחישי קצה. לא אחת הפכו תרחישי הקצה הללו למציאות והצריכו שינוי מקצה לקצה של תיק ההשקעות. בהיעדר היערכות מוקדמת, לא היה סיפק בידי ועדת ההשקעות והדירקטוריון, בתורו, להמליץ ולבצע את שינויים אלו.
הדוגמא הבאה עשויה להבהיר את התמונה: נניח כי ועדת ההשקעות מציגה לדירקטוריון תחזית לשנת 2018, לפיה יתוסף שער הדולר בעולם במידה ניכרת וכתוצאה יפוחת שער גם השקל כנגד הדולר (לשער של 4 ₪, נאמר); עוד סבורה הוועדה כי הממשלה תנהל "כלכלת בחירות" ולכן הגירעון יגיע ל-5 אחוזים מהתוצר; כמו כן, המציאות הביטחונית בגבול הצפון תתפתח לרעת ישראל ותגדיל את פרמיית הסיכון של המשק בעיני משקיעים זרים; ובנק ישראל? הוא יצטרך להקפיץ את הריבית ל-2 אחוזים לפחות, למרות תכניתו המקורית להותירה על 0 אחוז.
הכן עצמך לשינויי מזג האוויר
מדובר, מן הסתם, בשינוי מקצה לקצה של המציאות הכלכלית והמדינית, כפי שהיכרנו בשנים האחרונות, אך דווקא בשל כך אסור לדירקטוריון להישאר פעור פה. תחזית כזו תוליך להמלצות דרקוניות למדי של וועדת ההשקעות ועל הדירקטוריון לגלות הבנה, יכולת ותעוזה לאשר את הצעדים הללו. אציע לקורא/ת שורות אלו לחשוב מה היה/הייתה עושה לו אכן הייתה מוצגת לו/לה תחזית כזו? האם היכרותו/ה עם שוק ההון ועם תיק ההשקעות של החברה טובה דיה על מנת להפנים את התמורות ולקבל החלטות תחת לחץ של זמן – לעיתים אף בסוף הישיבה?
שורה תחתונה- לחיות את השוק
ברשימה זו אינני טוען, כמובן, כי על הדירקטוריון להחליף את וועדת ההשקעות. חלוקת התפקידים יכולה וצריכה להישאר על כנה. אולם, ככל שלקוחות החברה עושים את שלהם ומשפרים את הבנתם בשוק ההון – בין השאר על ידי השתתפותם בתכניות כגון מזרחי טפחות בקהילה, הנערכות בערבים בסניפי הבנקים וכן במסגרות נוספות – כך נחוצה התמקצעות נוספת של הדירקטוריון.
היום, יותר מעבר, צריכים חברי הדירקטוריון "לחיות את השוק" ואם כך יעשו – ישפרו את המשילות העסקית ויפעלו כראוי לקידום ענייני החברה וטובת הלקוחות.
*הכותב, רונן מנחם, הינו מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, המספק בין היתר סקירות ואנליזות למרכז בנקאות פרטית.
**המידע המופיע בכתבה נועד להתרשמות כללית בלבד ואינו מהווה הצעה ו/או ייעוץ כלליים ו/או המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של הקורא לרכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן, ואין בו משום המלצה ו/או חוות דעת ו/או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא
|
מגדל המשרדים קניון קרית אונו, שלמה המלך 37 קרית אונו
|